|
|
Page:9
על נוהג ומנהיג השורש "נהג" רגיל במקרא בהוראה של הוליך , הוביל , הסיע כלי רכב ( to drive , lead ) ומשמש בקל ובפיעל ( כגון , בקל : "נהג , "את שמות ג , א ; שה"ש ח , ב ; "נהג ב " ישעיהו יא , ו ; דבה"א יג , ז ; או "נהג , "( 2 + מל"ב ט , כ : שמ"א ל , ב ו בפיעל ו "נהג , "את בראשית לא , כו ; ישעיהו מט , י . ( אך בלשון חז"ל נותר בהוראה זו הפיעל בלבד בהיקרויות אחדות ( אף כפועל עומד , ( ואת מקומו של הקל ירש בעיקר ההפעיל , כפי שנראה להלן . שימושו של הקל נתייחד בלשון חכמים ובתפוצה מרובה להוראה המשנית : היה רגיל לעשות , מנהגו לעשות כך ( כפועל עומד ! , ( be accustomed כגון . י "מקום שנהגו לאכל צלי" ( פסחים ד , ד , ( " נוהגין היו בית אבא" ( פאה ב , ד , ( "שלא ינהגו בו מנהג הפקר" ( יבמות קיב , ב , ( ומכאן ההוראה של : התייחס אל , ( treat ) כגון : "צריך לנהוג בו כבוד" ( אבות ו , ג ) — וראה עוד במילונים . ספק רב , אם היו להוראה זו מהלכים במקרא . לפי הקונקורדאנציות של הספרות-התגאית , נמצא בשורש זה פעמים בודדות בלבד את הקל , אך אין בהן כדי להעיד על השימוש החי בבניין זה גם בהוראה הבסיסית הרגילה במקרא . המקרים נראים חריגים , ומן הראוי לבדוק את נוסחם ולעמוד על טיבם הספרותי . א . "ואנו ננהוג את הקהל ... ויהיו הם מנהיגים את הקהל" ( ספרא שמיני מ , כא ) — כך הוא בדפוס ויניציא , עמ' צא , וכן בהוצאת וייס — מד 4 או בדפוס מהדורת המלבי"ם התורה" ) . ( "והמצוה אך ניתן לשים לב מיד , כי המשפט עולה מקטע הלקוח ממכילתא דמילואים ( תחילת פרק שמיני , ( שכידוע חסרה בכתבי היד ואינה מעיקר הספרא , אלא 1 יבוא לקמן , ונמצא בעיקר בכתבי יד . 2 בן יהודה מציין מובאה אחת מן המקרא ן "כי בשגעון ינהג" ( מל"ב ט , כ < = עשה דבר כך וכך , בת"י מתורגם בשורש "דבר" כמו בכל שאר המקרים . וראה , למשל , רד"ק המסביר שם : "מנהג יהוא שהוא נוהג ברכב , "בשגעון דהיינו לפי ההוראה הבסיסית . אולי תואם יותר לנ"ל הפסוק : "ולבי נהג בחכמה" ( קהלת ב , ' ג . ( ראה כך , BDB עמי , 624 ושמא יש בשימוש זה אחד מסימני האיחור של הספר . אך ראב"ע לעומת זה כותב : "נוהג פועל יוצא והפעול חסר , ועניינו ולבי נוהג דבריו בחכמה ויאחז מעט מן . "הסכלות 3 חלק ממנו נמצא בכתב יד רומי , אססמאני , 66 אך חסרים בו הסעיפים יד-ל ( לפי וייס מד מה-4 . ( 2 ואיננו בכתב יד פרמה , 139 או בכתב יד וטיקאן . 31 4 ראה לעניין זה י"נ אפשטיין , מבוא לספרות התנאים , ירושלים תשי"ז , עמ' , 641 והתעכב על כך גם מן הבוחן הלשוני ג' הנמן , ספר זיכרון לחנוך ילון , רמת גן תשל"ד , עמ' . 86-84 מנחם מורשת ז"ל מן העיזבון
|
|