|
|
Page:14
שהתבנית הזאת היא בת עשר הברות , ( decasyllabe ) והתחלתי לחשוב קצת על המשקל הזה , שלא עשו בו כמעט שימוש בשירה המודרנית ; הוא נראה לי דל וחדגוני , עלוב למדי בהשוואה למשקל האלכסנדריני [ בן שתים עשרה ההברות ; זה המשקל המסורתי הרווח ביותר בשירה הצרפתית , ד"מ , [ ששלושה או ארבעה דורות של אמנים גדולים פיתחוהו להפליא . שד ההכללה שבי כפה עלי לנסות ולהעלות את העשר הזה לחזקת שתים עשרה . הוא הציג לפני בית מסוים , בן שש שורות , וטבע בי את הרעיון של קומפוזיציה , המבוססת על מספר מסוים של בתים כאלה ומושתתת על מגוון של טונים , שלכל אחד מהם תפקוד משלו . בין הבתים השונים צריכים היו להיווצר ניגודים וזיקות למיניהם . תנאי אחרון זה הביא עד מהרה למסקנה , שעל השיר האפשרי להיות מונולוג של , 'אני'ה מונולוג שבו יועלו , יותוו ויונגדו אלה לאלה הנושאים הפשוטים והתמידיים ביותר של חיי הרגש והמחשבה שלי , כפי שאלה נכפו עלי בנעורי , בזיקה לים ולאור , במקום מסוים לחופי הים התיכון . " כל זה הוביל לעיסוק במוות ונגע למחשבה הטהורה ( המשקל הנבחר , בן עשר ההברות , התקשר במידת מה למשקל האופייני לדנטה . ( ידעתי שטורי השיר שלי חייבים להיות דחוסים וקצובים מאוד . ידעתי שאני מנתב את עצמי לעבר מונולוג אישי אך בה בעת גם אוניברסלי ככול שיש לאל ידי לעצב . סוג המשקל שאימצתי והמבנה שבחרתי לשוות לבתים , נתנו בידי תנאים שעודדו ’ הלכי רוח' מסוימים , שאיפשרו שינויי טון מסוימים , שדרשו סגנון מסוים ... כך נולד ’ בית הקברות הימי' במחשבה . אחר כך בא תורה של עבודה ממושכת למדי " . ( ראו עמ' ( . 57 את חשיבותו של המהפך התודעתי האנטי–רומנטי שמבצע כאן ואלרי היטיב להבין הסופר הארגנטיני חורחה לואיס בורחס . בסיפורו " פייר מנאר , מחברו של ’ דון קיחוטה "' מתאר בורחס סופר צרפתי בדיוני , פייר מנאר , הכותב מחדש את " דון קיחוטה" של סרוונטס , ובעצם משחזר מילה
|
|