|
|
Page:12
הם ביטויים לחרדה מפני דעיכת האמיתי בתוך ים הסימנים הפרקטאליים המקיפים את המרחב שלנו . המציאות המתוארת בשלב הרביעי היא למעשה "מציאות . "בקריסה משום כך היא סוללת את הדרך לתורות קץ שונות , העוסקות בשאלת הדברים האחרונים . תורת הדברים האחרונים היא על כן לב לבו של כל דיון בסוגיות המילניום . עמדתו של בודריאר בשאלה היא אירונית . העמדה הקלאסית של המערב דנה בשאלת המילניום במונחים אפוקליפטיים . במרכזה תפישה ליניארית של ההיסטוריה המביאה תהליכים לידי מיצוי אלים ומהפכני , ומבשרת לאחריהם את כינונה של מלכות שמים בדמותה של אוטופיה כלשהי ( אוטופיה מרקסיסטית , לאומית , ליברלית , . ( 'ובו במובן זה , עמדתו של בודריאר היא אנטי אפוקליפטית . היא מציירת תמונה שבה טבעם הדימיוני של הסימנים במציאות התקשורתית והטכנולוגית של ימינו יוצר מידבור ( desertation ) של המציאות , מחסל את ההיסטוריה במובנה המוכר , ובכך מחסל גם את האופציה לשים לה קץ , להביא למיצויה או להעפיל לשלב מטא היסטורי רדיקאלי שיבוא אחריה . מצד שני , עמדתו הנגזרת משלטונה העריץ של הסימולקרה , מתארת אטומיזציה של המציאות , פירוקה לגורמים בלתי נשלטים ונגיפיים , השמים לאל כל ניסיון למיפוייה הבינארי : הטובים והרעים , המדכאים והמדוכאים , המנצלים והמנוצלים . העולם הווירטואלי של הסימנים יוצר את חוק הזהות
|
|
|