|
|
Page:11
פרק ראשון : המשוררות בא 1 ת א " שירת הנשים" העברית - השימוש במושג זה אינו בא להכריע בסוגיה אם קיים הבדל מהותי , עקרוני , ניתךלתאור , בין שירה הנכתבת על ידי נשים לזו הנכתבת בידי גברים , אלא רק לציין עובדתית שירה הנכתבת על ידי נשים משוררות במסגרת של פעילות יוצרת מתמדת ומתוך התכוונות ספרותית אמוטיבית ואינטלקטואלית מלאה - "שירת נשים" עברית כזו באה לעולם בשנים . 1922-1920 קודם לכן , במשך המאה הי"ט , התרחשה פעם או פעמיים הופעת אקראי של נשים עבריות משכילות , שנסיבות חייהן ותשוקת הדעת שלהן הביאון לקניית ידיעה במקרא , במדרשים ואפילו בגמרא , והן כתבו - לא ברציפות - שירי הזדמנות וחרוזי אלבום בלשון הקודש . רחל מורפורגו , ( 1881-1790 ) ה"משוררת" העברית המפורסמת של המאה הי"ט , פתחה את יצירתה בסונט אלבומי לכבוד חתונתה היא תודה" ) לאל נורא / לא עוד אהיה שוממת" , ( סיימה אותה בשיר שהוא מעין ווידוי שלפני הפטירה אוי" ) , דעתי חלושה / מכתי אנושה" וכר , עוגב רחל , עמי , ( 65 ובין חתונה , לווידוי כתבה , כצפוי , חרוזי חתונה , לידה , פטירה , חנופה לשרים , שעשועי חידות וכמובן אפיטאפיה לעצמה . היא היתה אחת מהמון חרזני ההשכלה העברית ( אם כי כדרך ההשכלה העברית באיטליה לא היתה השכלתה כרוכה בהינתקות מן הדת ומקיום המצוות , והיא חיתה כאם משפחה כבודה , יראת אלוהים ומקפדת על קלה כחמורה , ( שיש להבדילם מן המשוררים הרציניים המעטים של התקופה , שהתמודדו התמודדות רוחנית ופיוטית אמיתית עם תפישת עולמם הראציונאליסטית האופטימית מזה ועם מצבו החברתי , התרבותי והנפשי של עמם מזה . חרזנים אלה , שהשרו על ספרותה של ההשכלה ועל כתבי העת שלה אותה רוח של , "בטלנות" שכנגדה יצאו מבקרי הזמן ( א . א . קובנר , א . י . פפירנא , ש . י . אברמוביץ , דוד פרישמן , ( חתרו בחרוזיהם לכל היותר לאותה הישארות נפש חיוורת , הניקנית לעתים אפילו לשירת הזדמנות ושעשוע בתנאי שיש בה מן השנינה המיכתמית והברק המליצי . אבל רחל מורפורגו , הגם שביקשה להפגין ברק ושנינה כאלה , לא הצליחה בכך . כשרונה הפיוטי היה מזערי , ואנו קוראים . 1 רחל מורפורגו , עוגב רחל ( הוצאת מחברות לספרות , תל אביב תש"ג , ( עמ' . 9
|
|