|
|
Page:11
2 ' מישור . 'ממרא לא כן הפירוש המיוחס לר' נחמיה , לפיו "אלני" עניינו פלטין , היינו : ארמון . לשון נ זו רואה את השם "ממרא" כשם עצם פרטי של אדם . 6 5 4 לשון פלטין מצויה לא אחת בתרגומים הארצישראליים לתורה ובתרגומי הכתובים , וכן בתלמוד 7 הירושלמי . עובדות אלה מחזקות את ההנחה , כי עניין לנו במסורת תרגומית ארצישראלית , שזמנה אינו מאוחר לאמצע המאה השנייה לספירה . 8 . 04 הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד ם ~ יזל 1 א הלבר מאה שנין יהי ולד ואם שרה הבת תשעין שנין תליד נ הא בר מאה שנין אפשר לי למולדה בנין ואן שרה הא ברת תשעין שנין אפשר לה למילד נ"ש הא אברהם בר מאה שנה מולד ברת תולד י הלבר מאה שנין יהי וולד ואין שרה הברת תשעין שנין תוליד לילי תניניא כד אתגלי ה' על אברם בר מאה ושרה אתתיה ברת תשעין שנין למקימה מה דאמר כתבא : הא אברם בר מאה שנין אולר ושרה אתתיה ברת תשעין שנין תלד נ לשס' יב 42 לילי תנינא ... למקיימה מה דאמר כתבה : הא אברם בר מאה שנין איפשר ליה למולדה ושרה בת תשעין שנין איפשר לה דתליד ... ק , לשמ'ינ 42 ליליא תנינא ... למקיימא מא דאמר כתיבא : אברהם בר מאה שנין יוליד ושרה איתתיה בת תשעין שנין תליד ק , לשמי טו 18 השוואת לשונם של השקיעים ללשון הכתוב במקרא מזה וללשון התרגומים על אתר מזה מצביעה על בעיית אופיו הציטוטי של השקיע . שילובן של המלים 'אברהם' / 'אברם' ו'אתתיה' בשקיעים איננו רק בבחינת סטייה לעבר תרגום לא מילולי , אלא אפשר שיש בו כדי להצביע על תלותם ההקשרית של הניסוחים . שכן במדרש שהשקיע משוקע בו מצויות אותן מלים , וניתן לטעון כי מכלול הדרשה השפיע על ציטוט הפסוק . ' מצד אחר , גירסת נ"ש פותחת כפתיחת השקיעים . מה שעולה בשולי הניאופיטי נשמר אפוא בקטע דרשני ארוך המשובץ במספר מסורות תרגומיות 2 ארצישראליות . 1 נראה שב נ משתמרות שתי מסורות פרשניות ל"ממרא 1 ' הן 'חזוה' ( מלשון ( 'ראי' הן . 'ממרא' השווה נ לבר' יג , 18 יח . 1 2 האם "אלני" מלשון 'לוני ? 3 קשה לעמוד במדוייק על המניע למחלוקת הפרשנית שבין ר' יהודה ור' נחמיה . 4 המשמע הרווח של 'פלטין' בספרות חז"ל הוא ארמון , אך ראה י לבר' מז : 27 'בתי מדרשין 5 . 'ופלטץ ראה נ ו ק לבר' מד , 19 ק לבר' יב , 15 י לבר' מז 6 . 27 כגון תר' איכה ד ו , התר' השני לאסתר א , 9 ב , 16 תר' דה '' ב לד 7 . 9 ברכי ב ע"ד . יצויין כי 'פלטין' אינה מצויה בתלמוד הבבלי .
|
|
|