sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

קידושא דסידרא יום זוכה אדם להקדים מלות הקדשה לסידרה חדשה של פירסומים האמורים לשקף בו חבריו והוא בבית מדרשם . לא זו אף זו , סידרה זו במכלולה עתידה לשקף התענינות והדגשי מחקר כמרומז בעצם קריאת השם למכוננו . אמנם כל אחד מן שאנו עסוקים בהם עשוי היה להתבצע בזכות עצמו גם במסגרת אחרת , אולם לינו כי מכלולם , אפילו בתכנון המצומצם של היום , יש בו כדי להעיד על המטרה לעצמנו . להקים מכון לתולדות חקר המקרא היהודי — כגוף מחקרי עיקרי בתחום חקר שבפקולטה למדעי היהדות — נתגבש לנו בראשית שנות השבעים מתוך שהתחלנו אחרי דרכי ההכשרה המדעית של תלמידינו וקביעת כיוונים לפעולות המחלקה אמרנו למקד בדרך זו את המאמץ המחקרי שלנו בשטחים הנראים לנו חיוניים - אף ייחודיים — אלא שהם טפלים ובחלקם אף זנוחים בסולם העדיפויות של האקדמי המקובל . אין במיקוד זה משום ביטוי להסתגרות ולהתעלמות מן ההישגים של חקר התנ"ך האקדמי המודרני . אי אפשר לאוניברסיטה ראויה לשמה בלא הוא , נודרים הנאה ממנו . אבל יש ויש במעשינו משום קביעת כיוון לעצמנו , משום הצהרה שאנו מבקשים להקדיש לו ממיטב כוחנו . נחלתנו שלנו — שזכתה בימי הזוהר של ישראל שראשי דברים יעדרו בה — לא טופחה בדור האחרון טיפוח אקדמי כראוי , הצער והנזק ומה שהחוקר היהודי היה חייב לראות בו תפקיד מיוחד לכל לראש היה זה במערך חקר המקרא היהודי בזמננו צריך למצוא תיקון מכל מקום , לבל נתבטל חינה של פונדקית בעוד כוהנת מגורשת מנחלתה בבושת פנים . טבעי היה אם כן לממש את הכרתנו ולעשות באוניברסיטת בר איל ן למען פיתוח המחקר בכיוון לנו . הזיווג שבין מודעות קיומית ומחריבות גמורה למסורתנו מכאן ובין דקדוקי במלאכה הפילולוגית היסטורית מכאן הנחה אותנו בפיתוח המכון בשנות קיומו — בעצם התויית התכניות , בגידול דור המשך של תלמידים עוזרים ובתכנון עתה . אם זוכים אנו להגיש היום פירות ראשונים לקהל חוקרי המקרא ומדעי — ואנו מקווים אף לציבור של לומדי תורה — הרי זה הודות לאימון ולסיוע להם מצד נשיא האוניברסיטה , רקטוריה ודיקניה ומצד גופים שונים שנענו לפניותינו בתכניות מחקר שונות . ונפרט : הקו המנחה במחקרינו הוא הנסיון לההדיר , לתרגם , למיין , לנתח ולצרף למאמץ האינטלקטואלי והרגשי של עם ישראל במשך יותר מאלפיים שנה , השואף להבנת המקרא ולהחדיר מהבנת הדור אל תוכו , להשקיף , לשקף וגם להשתקף . עיון זה מקרא בכל הדורות היה בו תמיד היבט סוביקטיבי , ועוד יש לדיין שידון מה משמע 'אוביקטיבי' על עיון סוביקטיבי . לא כאן המקום להאריך בתיאור התופעה , כי אחד

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help