|
|
Page:6
אף הן סדרה ארוכה של שאלות בתחומים של משפט , מדיניות ציבורית וצדק חברתי עימן יצטרכו דיני המקרקעין שלנו להתמודד בשנים הקרובות . להבדיל משני ההיבטים הראשונים , ההיבט הפוליטי של דיני המקרקעין שלנו נמצא עימנו למן ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל . יחד עם זאת , התפתחויות של השנים האחרונות - הסכם השלום הישראלי הפלשתיני ( הסכם אוסלו , ( שינויים בתפיסתו העצמית של המיעוט הערבי במדינת ישראל והתפתחותה של גישה ביקורתית מבעבר לפעילות הציונית בארץ ישראל בקרב האקדמיה הישראלית - הופכות את הדיון בהיבט זה בעת הנוכחית למעניין וחשוב במיוחד . גם בהקשר זה עולות , כמובן , שאלות קשות של מדיניות ציבורית וצדק חברתי ושל פועלו ( הסמוי תדירות ) של המשפט ביצירת עוולות היסטוריות ובתיקונן . מטרתו של ספר זה הינה להציג אוסף רחב של דעות בסוגיות מרכזיות אלה של ההוויה הישראלית . נכללים בו חיבורים של חוקרים מתחומי המשפט הפרטי והציבורי וממדעי החברה והרוח . אין דרך טובה למצות את המגוון העשיר של הדעות והגישות המובעות בחיבורים אלה ; ובכל זאת , פטור בלא כלום אי אפשר . את הסעיפים הבאים של פתח דבר זה אקדיש לסקירה תמציתית של עיקרי טענות הכותבים . אך לפני כן ברצוני להצביע על שני מכנים משותפים חשובים ועל כמה נקודות מחלוקת מרכזיות הנשזרים לכל אורכו של הספר . בכל המאמרים בולטת ההכרה בחשיבות של אופן התפתחותם של דיני המקרקעין בישראל בהקשרים הנידונים כאן ובהשפעה הצפויה של התפתחות זו על דמותה העתידית של החברה הישראלית . נראה שההסכמה בנקודה זו תרמה למזיגה המיוחדת הניכרת בקובץ זה בין המשפט לבין גופי הידע המשיקים לו . כך בולטת אי הסתפקותם של המשפטנים בניתוח הדוקטרינרי של הסדרי המשפט הישראלי בסוגיות שהם דנים בהן , והיעזרותם התדירה - לצד הפנייה המסורתית והחשובה ללקחי המשפט ההשוואתי - גם בתוכנות מתחומי דעת חוץ משפטיים , בפרט מוסר מדיני , כלכלה והיסטוריה . אך הזיקה המשתקפת כאן בין משפט וחברה אינה חד צדדית , שכן במקביל לתופעה זו ניכרת , ובמידה לא פחותה , גם ההכרה של אותם כותבים שעיסוקם המרכזי הינו סוציולוגיה , גיאוגרפיה או תכנון ערים בחשיבות הרבה של השפעת ההכרעות המשפטיות על התהליכים העתידים לעצב את הסביבה ואת החברה הישראלית במאה העשרים ואחת . נוסף על כך נראה כי ההכרה בחשיבותן של הכרעות אלה אף הניעה את רוב הכותבים לא להסתפק בעיון כללי ומופשט , אלא להקדיש לצידו גם תשומת לב רבה ודיון מפורט - ותדירות אף ביקורתי - לסוגיות משפטיות קונקרטיות , שהינן לחם חוקו של כל מי שעוסק בתחום המקרקעין בישראל . נראה כי רוב הכותבים גם שותפים להכרה בהשלכות הציבוריות של כל הכרעה בסוגיות קנייניות הנחזות כ"פרטיות" ובהשלכות האינדיווידואליות של הכרעות קנייניות הנתפסות תדירות . "ציבוריות"כ טשטוש תחומים זה בין פרטי וציבורי מבליט את חשיבות ההכרעה באשר לתפיסת הקניין שתנחה את המשפט הישראלי , שכן תדירות , המושג קניין הוא האמצעי המתווך בין ההכרעות הציבוריות לבין ההסדרים הדוקטרינריים המכריעים שאלות קונקרטיות בדיני מקרקעין . ואת ועור , במפורש או במשתמע , כותבים רבים
|
|
|