|
|
Page:7
פתח דבר הכרך השני של ךלך אלץ המונח לפניכם , הוא פרי המשכה של המגמה שהנחתה אותנו בהוצאת הכרך הראשון - "עם חי בנופיו . " שוב ליקטנו כתבות שהתפרסמו במדור "דרך ארץ" בעתון חיילי ישראל , "במחנה , " וחיברנום לשערים - שער שער ונושאיו , המרחיבים את התמונה שהצטיירה משערי הכרך הקודם ומעמיקים אותה . בקלבץ זה , הנלשא את השם "אדם וטבע , " לוקטו הרשימות ונערכו בשישה שערים - שכינוייהם באו משמות שערי ירושלים בימי המקרא ובימי בית שני . את הספר פותח "שער בני הגנם , " המפגיש את הקוראים עם חיי היום יום של תושבי ארץ ישראל בתקופות קדומות . התמודדות האדם עם מגבלותיו והקשיים שמציב בפניו הטבע , היא המאפיינת את ההתפתחות האנושית ובה טמון הבסיס להשגיה . התרבות החומרית אינה רק פתרון לבעיות ולצרכים החומריים של האדם . ההתמודדות ופיתוח אמצעי קיום ושיכלולם , הם גם בסיס חשוב להתפתחות המחשבה האנושית , שזורים בעולמה הרוחני , ניזונים ומזינים כאחד . זהו גם אחד היסודות המייחדים את תורת ישראל , שאינה מתעלה , כביכול , מעל לחיי היום יום ואינה מצמצמת עצמה לעבודת האלוהים ונושאים אחרים העומדים ברומו של עולם . לכן , רומו של עולם אינו מגדל שן הצומח מן העננים , אלא מבנה שיסודותיו בקרקע ולבניו הם אלה המרכיבים את דרך חיי בני האדם . כל הרוצה להעפיל אל ראש המבנה הזה יהא עליו להציב בו את לבניו שלו . "רבי אלעזר בן עזריה אומר : ... אם אין קמח אין תורה . אם אין תורה , אין קמח" ( אבות ג ' , י"ז ;( ואילו רבן גמליאל קבע כי ... " כל תורה שאין עמה קלאכה , סופה בטלה ןגוךלת , nv ) rent ב ' , ב . ( ' תורה שבכתב , תורה שבעל פה , כמו גם ספרי הנביאים , הכתובים ומקורות אחרים , מציירים תמונת חיי היום יום של יהודי ארץ ישראל כפי שהיתה במציאות , על עולמם הרוחני והריגשי בצד הארה ובקורת על מה שטעון תקון . לימוד המקורות , הבנת נופים ותופעות טבע , בחינה של שרידי עבר , והסתכלות בחיי הפלחים הערביים , ששימרו סיגנון חיים ותרבות חומרית עתיקת יומין , יבהירו וימחישו את עולמם החומרי , הרוחני והריגשי של אבותינו . המים מהווים בארצנו , מוכת היובש , מוקד לרגשות של תקווה ובטחון , וחסרונם או שפעתם המוגזמת הם מקור לדאגה ופחד . " שער העין" מציג לפני הקורא מפעלי מים מן העבר הרחוק והקרוב ומן ההווה . הוא אוסף דוגמאות המלמדות על התמודדותם העקשת של תושבי הארץ עם אחת מהבעיות הקשות ביותר . לעיתים קרובות , ובכל התקופות , היו הבעיה ופתרונה בעלות משמעות רחבה , שחרגה מהקשרה הישיר והברור בהשפיעה על עניינים מרכזיים בחיי העם והמדינה . דוגמה לכך היא מלחמת סנחריב , שנסתיימה , כידוע , בנס - במפלת האוייב . אך להצלה המופלאה תרמה ללא ספק גם תעלת חזקיהו ( ניקבת השילוח . ( העם בירושלים לפחות לא סבל צמא בימי המצור , ובכך נעדר הגורם החשוב השובר רוח נצורים . ירושלים לא נכבשה . הגורל של חורבן פסח עליה ונדחה למשך למעלה ממאה שנה . כשהלכו עשרת השבטים בגולה , לא היה להם עדיין מטען רוחני שייחדם מן הגויים , ועל כן נטמעו עד מהרה בתוכם . במשך מאה שלושים וחמש השנים שעברו מחורבן שומרון ועד לחורבן ירושלים , פעלו גדולי הנביאים ונוצרו היצירות העיקריות של המקרא , התגבש והתחזק המונותיאיזם היהודי . כשהלך עם יהודה בגולה , לקח איתו ערכים רוחניים , ששמרו עליו מהתבוללות ותרמו רבות לעיצוב תרבות העולם . וחוזר ועולה הרהור , שכל זה יכול היה להתפתח אחרת אלמלא הושלמה חציבת תעלת חזקיהו במועד הנכון . " שער המים" מספר בסודם של נופי המים . היובש המאפיין חלקים רבים של הארץ ועונות שנה , הוא גם שעיצב את ההתייחסות הרגשית המיוחדת שלנו ושל קודמינו לנופי המים של ארץ ישראל . הסבל הנובע מן היובש , עם הכמיהה למים , ההתפעמות ממראם והשפעתם על הנוף - מרכיב זה מוצא ביטוי רב בתפילה , בתוכחה , בספרות ובאמנות הארץ ישראלית בכל התקופות . את מעגל הגורמים הנוטלים חלק בעיצוב עולמו של האדם הארץ ישראלי סוגרים ארבעת השערים העוסקים בטבע הארץ : "שער היסוד , " "שער המים , " "שער גינת" ו"שער הרצים , " אך במידה רבה הם גם הבסיס לשערים הפותחים את הספר . אלה גם אלה שזורים זה בזה ומשפיעים זה על זה עד שאין בעצם להפרידם . בשערים הללו באה לידי ביטוי מודגש הגישה האסתטית בבחינתו ולימודו של העולם הסובב אותנו . דומה שרק גישה כזו , הרואה גם את יפי הפרח , מתפעלת מעוצמת הסלע ומתפעמת מכוחו וגמישותו של הנמר המשחר לטרף , היא המובילה לבנייתה והתבססותה של אהבת מולדת ... יהי רצון שספרנו זה יתרום תרומה צנועה לחיזוקה ולהעמקתה של האהבה הזו ... תודות לבביות שלוחות לאריאל ויזלברג ששקדה ועזרה על ידי ; ליוסף ישראל , שהתמסר בכל לבו לעבודת העימוד ; לעדני שביט ששקד על ההדפסה ; ליגאל רוזנטל שהעניק שפע של תשומת לב ויסודיות במהלך הפיקוח על ההדפסה ; ולחיה לזר שלימדה אותי את הצעדים הראשונים בעולם הספרים . לקורא נאחל קריאה מהנה ומועילה ושיטוט מלא השראה בין דפי הספר לשבילי הארץ . עירית זהרוני
|
|