|
|
Page:11
אומות העולם כ"תנא . "דמםייע והרי יש בכך כדי להעיד לא רק על רוחב אופקיו של ר' ישראל עצמו , אלא גם על תחומי ההתעניינות והרקע שומעי לקחו . לעיין בפירוש ר' ישראל לדברי המשנה באבות ( ב , יד < "ודע מה שתשיב הפירוש על אתר ראוי לתשומת לב כפולה : דברי ר' ישראל כאן הם . חשיבות יתירה יש בהם משמשווים אותם לפירושים אחרים לפיסקה ביתר שאת החידוש שיש בדברי ר' ישראל . תקצ » ר הפירוש ל"ודע מה שתש > ב לאפיקורוס '' על כחמישה עמודים . בראשיתו " אפיון הצורך להשיב לאפיקורוס , וכמעט גם סימון הסכנה , שטמונה במשא ומתן עם אדם שכזה . אחרי כן הביא ר' התלמוד , שיש להימנע מלהשיב לאפיקורוס ישראל , והסביר מדוע . בהמשך מה מקור השם , "אפיקורוס" מה פירושו ומה מאפייניו . הוא קבע השם בהוגה שנמנה עם "הפילוסופים , "הכופרים וכי אפיקורסות איננה אלא הכחשת ההשגחה , וממילא גם ביטול הטעם בקיום מצוות ובציות ישראל לדון בתכונות הנפש שנחוצות למשיב . לשיטתו , על המשיב להיות ועם זאת חסיד , מאמין וירא שמים . אחרת , הוא יכול להינזק מן העיון — הסביר ר' ישראל — קדם הציווי "הוי שקוד ללמוד תורה" ל"ודע מה שהמשיב יצליח להישאר באמונתו על אף היחשפותו לדעות מגונות . אך למשיב גם מיומנות מוגדרת . עליו לשלוט במלאכת ההתנצחות , שאף היא , שהתנסו כבר בלימוד תורה ובעשיית מעשים טובים . במסגרת זו דייק חכמים — שאמרו "מנעו בניכם מן ההגיון" — שאין האיסור חל על חז"ל , ציין ר' ישראל , שלדעתו , העיון הפילוסופי בתקופת התלמוד לא התפתח כאילוץ עם התפתחות הפילוסופיה בסביבה הגויית של היהודים , הגאונים . לדעת ר' ישראל , העיון הפילוסופי לא זו בלבד שהותר בנסיבות אף הפך למעין מצווה , כדעת הרמב"ם . אלא שעיון שכזה יכול להתפתח , שרואה בפילוסופיה עיקר . ר' ישראל המשיל משל , שממנו משתמע הביא מדברי אפלטון , אדיסטו , היפוקרטס , אלע'זאלי , אלפאראבי ואבן באג'ה . ציטט גם מתוך כתאב אלעין . הרשימה אצל טיילור , עמ' , 47 היא חלקית ודורשת זיקת הפילוסופיה היהודית לסביבתה המוסלמית ראה : רביצקי . ותרגום , מובא בנספח למאמר זה . דברי ר' ישראל לפיסקאות היא שלי . בכתב היד רשומים חמשת העמודים ברצף של דעות ועמדות בסוגיה זו ראה אצל ברויאר . אני מודה לידידי ד"ר ע' שהפנני למאמר זה .
|
|