sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

יצחק אבישור בוחן מילים וצירופים אחדים מלשון חז"ל לאור מקביליהם באכדית ובפיניקית . יוסף טובי מצביע על הגיית השווא הנע כתנועה רגילה מבחינה כמותית במסורת תימן שבביצוע הזמרתי לטקסטים מן המקרא ומספרות חז"ל . לטענתו של טובי , אפשר שמסורת זו משקפת הגייה עברית קדומה , בבלית או תימנית ייחודית . אברהם טל דן בתיבה המקראית הנדירה , "מאום" כפירושיה וביחסה אל . "מאומה" בניגוד להיעלמותה של "מאום" מלשון חז"ל , היא נוכחת בספרות העברית שנתפתחה בקרב השומרונים , ונוהגת כשם עצם יחיד שצורת הרבים שלו . "מאומות" שמואל בולוצקי מתאר את נוכחותו של בניין נתפעל המשנאי בעברית של ימינו . לפי ממצאיו , ההבחנה בין צורות נתפעל לצורות התפעל המקבילות היא משלבית בעיקרה ולא סמנטית . בעברית הכללית צורות נתפעל השכיחות יותר נושאות בדרך כלל משמעות סבילה , בעוד שצורות התפעל המקבילות מציינות פעולה אינקואטיבית . מאמרו של אפרים חזן מתאר את קובץ האיגרות הספרותיות לשון לימודים . למרות תוכנן הרציני ועיסוקן בענייני הלכה ובצורכי ציבור , הן משופעות בשעשועי לשון ובהומור . הסגנון משבץ יסודות מכל רבדיה של העברית ובראשם לשון המקרא , והוא השפיע השפעה מכרעת על הכתיבה העברית במרוקו . רחל חיטין משיח ותמר לביא דנות אף הן בלשון האיגרות ממרוקו , ומוצאות באיגרותיו המחורזות של ר' רפאל אהרן מונסוניגו שפע של שיבוצים ממקורות עבריים שונים תוך שינויים שונים . לובה חרל"פ דנה ביחסו של ר' אברהם אבן עזרא ללשון חכמים באופן המאיר את מעמדה של לשון זו בתקופת הביניים . יחס זה נבדק על פי הצהרותיו של ראב"ע עצמו , על פי השימוש שעשה בלשון זו בפירושו למקרא , ועל פי האופן שבו נטמע אוצר המילים של לשון חכמים בלשון השירה שלו . אורה ( רודריג ) שורצולד מציגה במאמרה הגדה של פסח שנדפסה בלדינו בתוך סידור נשים מן המאה השש עשרה . זוהי מהדורה מקוצרת המיועדת לנשים וניכרים בה הבדלים לקסיקליים אחדים ושינויים בכתיב ובניקוד בהשוואה לתרגומים אחרים ללדינו . יוסף שטרית בוחן את השיח הפתגמי של יהודים יוצאי תארודנאת שבמרוקו החיים בישראל ומשתמשים בערבית היהודית כשפתם העיקרית . המבעים הפתגמיים והנוסחאיים משקפים את האמונה במזל ובאי יכולתו של האדם לשלוט בגורלו , בייחוד בענייני נישואין ומשפחה . אמונה זו משלבת יסודות אידאולוגיים תרבותיים ממקורות שונים , ואופיה ההיברידי קשור בקשר הדוק גם ללשון המוכלאת המשלבת יסודות עבריים וארמיים עם יסודות מן הלשון המקומית . יבורכו כל החוקרים המשתתפים בקובץ הנכבד הזה . תודתנו נתונה לקרן דהאן על התמיכה , לד"ר יצחק שלזינגר , לעורכת הלשון חיה אלחייני , למנהלת הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר אילן הגב' מרגלית אבישר ולמביאה לדפוס הגב' אן למדן . במחקר פורה ובהפצת תורתו של הפרופ' שמעון שרביט נבורך כולנו . העורכים

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help