|
|
Page:64
לאחר לידתו מלוות הדמים . משה , לאחר לידתו , נמשה מהמים כנגד כל הסיכויים . גם העם עובר במים כנגד כל הסיכויים כשהמים ניצבו כמו נד נוזלים . ובאותם המים , הצבא המצרי בא אל סופו , "ים סוף" הוא המקום שבו באו המצרים אל סופם . עבור עם העבדים המים סימלו חיים ועבור המצרים - מוות . הכינוי "ים סוף" משמש על פי התפיסה המצרית למקום היטהרות של הנפטר במים עליונים , במעבר לעולם הנצח . בתיאור המקראי , לעומת זאת , המצרים טובעים בים סוף וצוללים במים בעודם חיים > שמ' יד . ( 26 גם לידת בני ישראל 21 מעם עבדים לעם בן חורין מתרחשת במים . תיאור בני ישראל העוברים בחרבה יוצר זיקה למצבו של יונה במצולות הים . גם במעבר הים בחרבה וגם במעי הדג נמצאים ציבור העבדים או יונה במצב של בידוד מן העולם . בידוד זה הוא חלק מטקס החניכה , המבטא התחלה חדשה ולידה לקראת עצמאות . המים הם הרחם , והשהות בהם היא מעין מצב קמאי לפני היציאה למלחמת הקיום של האדם והעם . במעבר הים ובמעי הדג פורצת שירת הודיה לבורא עולם . גזונדהייט מצביע על הקשר הלשוני שבין תפילת יונה ולשירת הים . תפילת יונה ( יונה פרק ב ) ( א ) נימו יה ( ה דג גדו ל לבלע את יונה ( ד ) נועשליכני מצולה בלבב ימים ( ה ) ... להביט אל היכל ק ^ 7 ד שירת הים ( שמ' פרק טו ) ( יב ) נטית ימינך תבלעמו אלץ ( ה , ח ) ירדו במצולת כמו א 5 ן ... קפאו ונהמת בלב ים ( יא , יג , יז ) מי כמכה נאךר בקדש ... אל נןה קדשזל : מקןןש אדני כוננו 21 גלפז פלר 2002 ) . ( 113-110 : 'ב 2 גזונדהייט ( תשס"ה : . ( 173 על מגילת קומראן והמזמור ראו : ששון 213 : 1990 ) ואילך , ( הנטר . ( 2001 )
|
|
|