|
|
Page:49
לכל עמו לאמ י ר כל הבן הילוד ה ? ארה תשליכהו וכל הבת תחיון" ( שמ' א . ( 22 בסיפור יונה , הוא מבקש מהמלחים שיטילוהו אל המים . המלחים , כמו המיילדות עושים כל שביכולתם כדי לא להישמע ליונה ולא להטילו אל הים , הם מנסים לחתור אל היבשה אך אינם מצליחים . הם פונים אל אלוהים ומבקשים שלא לשפוך דם נקי . המיילדות במצרים פועלות על פי צו מצפונן . הן יראות את האלוהים . "נתילאנ המילדת את האלהים ללא עשו כאשר ד ? ר אליהן כ ( לך מצרים ותסיע את הילדים" ( שמ' א . ( 17 גם המלחים בסיפור יונה פועלים על פי צו מצפונם ואף הם יראים את האלוהים : "ניילאו האנשים יראה גדולה את יה ( ה" ( יונה א . ( 16 במקרא נתפסות הבריות , החסות על האחר 24 מבלי שנצטוו על כך , ביראות אלוהים . יראת אלוהים וחשיבות החיים נתונים לבחירתם האישית של כל אדם ואדם , בין שהוא מן העברים ובין שלאו . האל גומל למיילדות על יראתן המוסרית לאחר שסיכנו עצמן והפרו את צו המלך : "וייטב אלהים לכ > ילדת" ( שמ' א , ( 20 ואף המלחים מתוגמלים על החמלה שהם מגלים כלפי יונה כשהאל מצילם מן הסער הגדול . אם נקבל את הקריאה המציעה לראות במיילדות מיילדות מצריות , הרי גם המלחים וגם המיילדות אינם עבריים , ולמרות זאת בלבם קיימת חמלה . המיילדות במצרים , וכן המלחים בסיפור יונה , מסרבים לשפוך דם . ראשיתו של מוטיב הדם בכתונת יוסף הטבולה בדם , המשכו בפרעה המבקש להמית את הבכורים ואת המיילדות המסרבות לצו זה . מוטיב הדם גם פותח וסוגר את סדרת המכות . המכה הראשונה היא מכת הדם , ובמכה האחרונה , מכת הבכורות , מצטווים העברים למרוח דם ' וראו בר' כ , 11 מב ; 18 דבי כה ; 18 מל"א ידו 3 ועוד . 2 תרגום השבעים והוולגטה קורא בפסוק - 15 במקום המיילדות העבריות , למיילדות העברים . בפסוק 15 נזכר כי המיילדות עבריות . אולם מפסוק 16 ו 19 המיילדות עסוקות ביילוד נשים ולא רק עבריות . גם היותן יראות אלהים ומתן שכרן ( פסוק 17 ו ( 21 מדגישים את היותן נוכריות . בר' מב , 18 איוב א 9 ועוד .
|
|
|