|
|
Page:47
דורש מהמצרים שיעבדו אותו . הכתובים מזכירים את אלוהי מצרים ואת אמונת המצרים ומבהירים באותה שעה את עליונותו המוחלטת של ה' עליהם . המצרים מסרבים להכיר בשלטונו הריבוני של . 'ה אפשר שרמז לתפיסה זו ניתן למצוא בדברי יתרו . מדבריו עולה הד עמום לרצונו של ה' שיוכר כאלוהי העולם , "עתה ידעתי כי גדול ירעה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם '' ( שמ' יח . ( 11 האל מבקש שיכירו בו כאלוהי העולם וגאולת העבדים תביא לנשיאת שמו ואמונתו בעולם . בגלל סירובו של פרעה לשלח את העבדים מביא האל עשר מכות על מצרים . לפני כל מכה יודע פרעה על בואה . כשנוחתת המכה בפועל הוא מוכן לשחרר את קבוצת העבדים . משנפסקת המכה הוא חוזר למריו וממאן להכיר באל המצווה עליו לשחרר את העם . במכה העשירית , מכת בכורות , נכנע פרעה ומוכן לשלח את העם . רק במכה זו מכיר פרעה בעובדה שהוא אינו השליט האמתי על מצרים . רק כאשר מת בנו בכורו , הבן שהיה אמור לרשת את שלטונו , פרעה נאלץ להודות כי מי שהמית את בנו בכורו הוא השליט האמתי " . מכת בכורות הורסת את אושיות הממלכה המצרית ( שמ' יב , 12 במ' לג , ( 4 האל עושה שפטים במצרים , כשהמכה האחרונה , באופן סמלי , מבטאת את היוולדותו של העם העברי . בסיפור יונה , בעקבות שינויים בסדרי הטבע על ידי הסערה האיומה , המלחים פונים איש איש אל אלוהיו . בניגוד לפרעה , היודע כי אלוהי העברים הוא שמביא את האסונות על מצרים , המלחים אינם יודעים בשל מי הסערה האיומה . למרות ידיעתו מסרב פרעה להכיר בריבונות האל . ואילו המלחים מבקשים לדעת את אלוהי יונה , את אלוהי העברים , הם מתעניינים בשל מי היה הסער הגדול . המלחים מגלים ערבות הדדית , הם מנסים בכל יכולתם שלא לשפוך דם , חיי אדם יקרים בעיניהם והם מגלים חמלה רבה כלפי יונה גם כאשר הוא מבקש מהם להטילו אל הים . המצרים , לעומתם , לא חסו על חיי אדם , פרעה שעבד את העבדים והטיל עליהם איסורים רבים באמצעות שוטרים ונוגשים . "לעתה הנה צעקת בני י ^ ראל באה אלי וגם ראיתי ץת הלחץ #$ ר מצרלם לחצים אתם" ( שמ' ג , ( 9 "ולצו 2 גלפז פלר 2002 ) . ( 106-94 : 'ב
|
|