|
|
Page:13
רעד אל העם : על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל גלעד צוקרמן וגתית הולצמן תקציר ידע התנ"ך וידע השפה העברית נמנים עם הנושאים החשובים ביותר אשר מערכת החינוך הישראלית אמורה להקנות לבוגריה . לפיכך נשאלת השאלה מדוע המשאבים הרבים אשר מופנים להוראת מקצועות אלה אינם תורמים בפועל לידיעת תנ"ך ואף לא לידיעת הלשון העברית . המאמר שלהלן מצביע על כך כי קיים קשר הדוק בין הבשלים בהוראת שני המקצועות . שורש הבעיה טמון בחוסר ההבחנה בין שפת התנ"ך לבין השפה המדוברת כיום בישראל ; הישראלית . שפה זו היא הכלאה בין העברית , היידיש ושפות נוספות . היא בעלת דקדוק משל עצמה , וזה כמאה שנים היא שפת אמם של רוב ישראל . המאמר עומד על כך כי יש הבדל מהותי בין אופן הרכישה של שפת האם ודרך השימוש לבין המנגנונים הפועלים בעת השימוש בשפות הנרכשות באופן אחר . כיוון שהתנ"ך כתוב בשפה אינה שפת אמם של דוברי הישראלית , הוראתו חייבת להיעשות בשיטות המשמשות בהוראתן שפות זרות . במקביל לכך יש לכבד את השפה הישראלית הנוהגת כיום ולחדול לייסר את הציבור הדובר אותה על כי לשונו אינה כפופה לחוקי העברית הקדומה . " " את אשר לא ידעתי , אף אין אני מדמה לדעתו" ( אפלטון , תש"ם , עמ' - ( 212 במילים פשוטות אלו הסביר סוקרטס מדוע לדעתו העידה נביאת אפולון שבדלפי כי הוא ולא אחר החכם אדם . סוקרטס הסיק את המסקנה הזאת לאחר שכיתת את רגליו בין חכמי אתונה הידועים הוסיף ושוחח עם מדינאים , פייטנים ובעלי מלאכה . הוא מצא כי המשותף לכל אותם הוא כי אף אם הם בקיאים בתחום עיסוקם , בקיאות מסוימת זאת מכשילה אותם שכן גורמת להם לדמות כי הם חכמים בכל סוגיה ונושא . סוקרטס הסביר כי לפיכך יוצא שכרה בקיאותם המקצועית בהפסדה , וכי אכן עדיף להיות כפי שהנו , "בלי שאהיה חכם בחכמתם וסכל בסכלותם" ( שם , עמ' . ( 213 חקירותיו הפילוסופיות של סוקרטס הוקדשו בךגוריון במכתב לפרופ' נתן רוטנשטרייך , 28 . 3 . 1957 ( מצוטט אצל שפירא , , 2005 עמ' . ( 133 מאמרים
|
|
|