sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

גם להסתייגותנו מהשיח הרלטיביסטי האופנתי אשר מייחס אפריורי לכל העמדות והנרטיבים מעמד שווה וחסינות מפני ביקורת החותרת לאובייקטיביות . אף שאנו מודעים לחלקיות ולמוגבלות של כל נקודת מבט באשר היא , אנו מאמינים כי מטרותיו המרכזיות של האקדמי היו ונותרו חתירה להרחבת הידע שלנו על אודות העולם שסביבנו , קידום ההבנה ההדדית בין יחידים , חברות ותרבויות , והשתתת החיים המשותפים על יסודות הצדק , התבונה וכוחות הדמיון והיצירה . על הגיליון הגיליון הראשון מכיל חמישה מאמרים , שתי מסות ושלוש ביקורות ספרות . מגוון הנושאים העומדים במרכזם של עשרת הטקסטים הללו משקף את רצוננו להציג מנעד רחב של סוגיות בתחומי החינוך , החברה והתרבות , ובד בבד את תפישתנו כי קיימים קשרים מסועפים ומורכבים בין שלושת התחומים . בה בעת אופיו התמטי של הגיליון מבטא את המקום המרכזי שבכוונתנו להעניק לחקר סוגיות הקשורות בתחום החינוך , על הקשריו הפילוסופיים , ההיסטוריים הפוליטיים , הכלכליים , הסוציולוגיים , הלשוניים והפסיכולוגיים המסועפים . המאמר הפותח מאת הבלשנים גלעד צוקרמן וגתית הולצמן טוען לקיומו של כשל פרדיגמטי בהוראת התנ"ך בישראל , הגורם לכך שזה שנים רבות המקצוע נמצא בתהליך של דעיכה הכשל שעליו מצביעים המחברים , ושאת מקורותיו הם מוצאים בנרטיב הציוני המכונן השפה העברית היא בת 2 , 000 שנה , הוא הנחת המוצא השגויה כי שפת התנ"ך נגישה הישראלי בן ימינו , ולכן ניתן ללמדו כמו כל מקצוע "הומאני" אחר . תחת זאת טוענים צוקרמן והולצמן כי העברית התנ"כית והעברית העכשווית ( שהם מכנים ( "ישראלית" הן שתי שונות , ולפיכך יש ללמד את התנ"ך כפי שמלמדים שפה זרה . את טענתם הם מדגימים באמצעות מילים , ביטויים ופסוקים רבים מן התנ"ך אשר אי אפשר להבינם באמצעות ההיגיון הלשוני של . "ישראלית"ה כתוצאה ישירה מן הניתוח שהם מציעים , צוקרמן והולצמן רואים בתנ"ך המיזם של חוקר המקרא אברהם אהוביה אשר מציג זה מול זה את הטקסט התנ"כי המקורי תרגומו , "ישראלית"ל צעד חשוב בכיוון הנכון . גם מאמרם של ההיסטוריונים וחוקרי החינוך אייל נווה ונעמי ורד עוסק בביקורת על מקצוע אשר סובל מדימוי נמוך ומחוסר פופולריות . במקרה זה מדובר במקצוע אשר דומה עורר את הפולמוס הפוליטי והציבורי הרב ביותר בשנים האחרונות — היסטוריה . בניגוד לצוקרמן ולהולצמן אשר תקפו את נקודת המוצא התיאורטית בלימוד המקצוע , נווה וורד סבורים שקווי המתאר העקרוניים של תוכנית הלימודים בהיסטוריה לחטיבה העליונה , אלה אשר עשור כמעט עמלה על ניסוחם ועדת ברטל , הם מספקים ואף מרשימים . את הבעיה הם במקום אחר : אופן המעבר מההלכה למעשה . מרב הביקורת שלהם מופנית כנגד שני גורמים אופיין הטכני וה"סגור" של בחינות הבגרות בגרסתן הנוכחית , והתפישה הפדגוגית בבחינות אלו את התכלית היחידה של ההוראה התיכונית . לשיטתם , גורמים אלה הם האחראים

מכללת סמינר הקיבוצים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help