|
|
Page:12
מטבע הדברים , המאמרים בקובץ זה אינם מחויבים לאף אחת מנקודות המבט שהוצעו לעיל , גם אם שאלות דומות שבות ומופיעות בחלקם . עם זאת , הבחירה לקבצם יחד מקורה בנקודת מבט תרבותית רחבה , הצופה בדאגה בהתפשטות החשיבה הטכנולוגית המדעית לתחומי חיים רבים . משום כך אין המאמרים בקובץ עוסקים רק בתופעות טכנולוגיות ומדעיות מובהקות , כגון אינטרנט , טכנולוגיות צילום ואמצעים רפואיים פליאטיביים , אלא גם בהתרחבות החשיבה הטכנולוגית לתחומים אחרים , כגון גבולות עירוניים , ארגונים הומניטריים ואחריות פלילית . בהקשר זה ראוי לציין במיוחד את כתיבתו של הוגה הדעות האיטלקי , ג'ורג'יו אגמבן . קטעים מספרו רב ההשפעה , , Homo Sacer מופיעים בקובץ זה לראשונה בתרגום לעברית בלוויית הקדמה ביקורתית של עדי אופיר . אגמבן עומד בספרו על ההשפעה מרחיקת הלכת של התפשטות החשיבה הטכנולוגית אל התחום הפוליטי , והוא ער , אולי יותר מכל הוגה אחר בן זמננו , לאופן שבו התפשטותה של צורת חשיבה זו מאיימת על קיומו של הסדר המשפטי . הגותו רלוונטית במיוחד לדורנו בשל תובנותיו לגבי סכנת הטוטליטריזם החבויה בכל המשטרים הדמוקרטיים המודרניים . סכנה זו אינה אלא סכנת השתלטותה של החשיבה המדעית הטכנולוגית על חיינו הפוליטיים . אגמבן מצביע , בעקבות מישל פוקו וחנה ארנדט , על היווצרותם של מנגנוני כוח שמאפיינים את המדינה המודרנית , גם זו הדמוקרטית , ומאפשרים שליטה ופיקוח על אוכלוסיות . עם טכנולוגיות אלה של פיקוח ניתן למנות את מרשם האוכלוסין , מדיניות של בריאות ציבורית , תקשורת המונים וכלכלה פוליטית . כתיבתו של אגמבן ייחודית בכך שהיא מעניקה מקום מרכזי למשפט תוך שהיא מבקשת לבחון את היחסים המורכבים שבינו לבין טכנולוגיות הפיקוח החדשות . אלא שבעניין זה , ובניגוד לאופטימיות שהובעה לעיל , אגמבן מביע ספקנות רבה ביכולתו של המשפט להוות חלופה לכוחות החזקים הניצבים לפניו . לשיטתו , שורשה של החשיבה הטוטליטרית טמון במשפט עצמו . שי לביא
|
|