|
|
Page:9
הקדמה : משפט אל מול מדע וטכנולוגיה המחקרים בקובץ זה עוסקים ביחסים המורכבים שבין משפט , מדע וטכנולוגיה . נושאיהם מגוונים ; הגנום האנושי והאחריות הפלילית , רשת האינטרנט וחופש המידע , פטנטים וזכויות יוצרים , קרני רנטגן וראיות מדעיות , ההיסטוריה של תאונות רכבת והתפתחות דיני נזיקין וביטוח , טיפול רפואי בסוף החיים וזכויות חולים , מהפכת ההיי טק ועורכי דין עסקיים , אמצעי תעבורה ודיני רשויות מקומיות , טכנולוגיות שליטה ופיקוח וזכויות אדם , העיסוק בנקודות החיבור שבין משפט , מדע וטכנולוגיה נעשה בשנים האחרונות תחום מחקר פורה בארץ ובעולם , וכתבי עת וספרים רבים המתפרסמים בחוץ לארץ מוקדשים לסוגיה . הכתיבה בעברית בתחום זה נמצאת בראשית דרכה , והספר שלפניכם מביא לקורא העברי , לראשונה , דיון מקיף בנושא . לא ניתן לתאר ברשימה קצרה זו את מרחב הנושאים ושאלות המחקר המוצגים בכרך . במקום זאת וכהקדמה לקובץ , אציג מפגש אחד בין משפט , מדע וטכנולוגיה שניתן לעמוד באמצעותו על כמה סוגיות חשובות ששבות ומתעוררות במאמרים המקובצים כאן . בשנת 1968 פרסם כתב העת של האגודה הרפואית האמריקאית דו"ח מדעי שחולל שינוי רדיקלי בהגדרת המוות . על פי התפיסה המסורתית , תנאי הכרחי לקביעת זמן המוות היה הפסקת פעילות הלב והנשימה . הדו"ח קבע כי ניתן לקבוע את מותו של אדם גם על בסים הפסקת פעילותו של המוח , אף על פי שהגוף ממשיך לנשום והלב ממשיך לפעום . הדו"ח , שנערך על ידי ועדת מחקר רפואית באוניברסיטת הרוורד , התבסס על מחקרים מדעיים שהוכיחו כי פעילות המוח חיונית לקיום האנושי , והפסקת פעילות זו הינה בלתי הפיכה . כמו כן נסמכו מסקנות הוועדה על התפתחויות טכנולוגיות שאפשרו מדידה מדויקת של היקף פעילות המוח . ההגדרה הרפואית החדשה , חרף מהפכנותה , התקבלה כמעט ללא עוררין בקרב הפרופסיה הרפואית ברחבי העולם . תחילה לא מיהרה הקהילייה המשפטית לאמץ את ההגדרה הרפואית . בשנת , 1970 בכינוס שנערך באקדמיה המדעית בניו יורק והוקדש לדיון בנושא מוות מוחי , קבל ד"ר ביצ'ר ( Beecher ) על העמדה השמרנית של המשפטנים . ביצ'ר , שעמד בראש הוועדה המדעית של בית הספר לרפואה בהרוורד , טען בעוקצנות כי "משפטנים מאמינים שאין לעשות דבר בפעם . "הראשונה אלא שבתוך שנים אחדות ובלחץ תמימות הדעים המדעית התקבלה אמת המידה הרפואית גם בקרב הקהילייה המשפטנית . הגושפנקה המשפטית הסירה מסדר היום הציבורי כל התנגדות ממשית לאמת המידה הרפואית החדשה , ובכך תרמה לקבלתה הבלתי מסויגת . העיתון ניו יורק טיימס הזהיר מפני מגמה זו , אך לא הצליח לשנותה . "קיים צורך נואש " , הפציר העיתון , "שהחברה תתבע מחדש את זכותה להכריע בשאלות של מדיניות בתחום זה , ותכפיף את הקהילייה המדעית לתמימות הדעים החברתית , חסרת תחכום ככל שתהיה ... יש לחנך את הפרופסיה הרפואית להבין שסמכותניות רפואית מקוממת לא פחות מכל סוג אחר של סמכותניות " . מחקרים היסטוריים וסוציולוגיים שהתפרסמו בשנים האחרונות הראו כי אמת המידה המדעית של קביעת מוות מוחי לא התבססה כלל ועיקר על שיקולים מדעיים טהורים . הצורך בהגדרה חדשה של המוות נבע בראש ובראשונה מהתפתחויות טכנולוגיות בתחום
|
|