sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

שהחל בשנות ה 80 והתפתח מאוד בשנות ה , 90 הביאו להקמת אלפי עמותות חדשות המספקות שירותים , ולגידול בהיקף פעילותן של עמותות קיימות . במקרים רבים מחליפות עמותות אלו או משלימות שירותי חינוך , רווחה או בריאות , שבעבר סיפקה אותם המדינה . למרות שמסיבות היסטוריות היה לארגונים ללא כוונות רווח כישראל תפקיד מרכזי במתן שירותים עוד לפני תחילתו של "משבר מדינת , "הרווחה אנו עדים בשני העשורים האחרונים לתהליך בו מעבירה הממשלה מיוזמתה לגורמים פרטיים את האחריות להספקת שירותים שהיו בתחום אחריותה , וכן את ייזומם של שירותים חדשים . מדובר בשירותים הממומנים , לפחות חלקית , מתקציבים ציבוריים . הרציונל לתהליך זה הוא יעילות רבה יותר , לכאורה , של הגופים הפרטיים , וכן האמונה שביכולתם להשיג תקציבים ממקורות נוספים שאינם זמינים לגוף ציבורי . כך , למשל , החליפו עמותות הורים את תפקיד בתי הספר הממלכתיים בהגשת שירותי חינוך משלים , ועמותות בתחום הבריאות מטפלות בחולי סרטן , איידס או טרשת נפוצה , בהם ובבני משפחותיהם . במקביל לגידול בתנועות חברתיות בעולם הוקמו בארץ מאות עמותות שיעדן המרכזי הוא שינוי חברתי . אלה ארגונים המנסים ליצור מציאות אחרת בתחומי פעילותם , מתוך שינוי תפיסה שיש לו כמעט תמיד גם השלכות פוליטיות . התחומים רבים ומגוונים - שינוי שיטת הבחירות , זכויות עובדים זרים , איכות הסביבה , צדק חברתי , שוויון למיעוט הערבי ועוד . ליד שני סוגי ארגונים אלה , התפתח בארץ באותה תקופה גם סוג ארגונים שלישי הזוכה לפחות חשיפה תקשורתית : התאגדויות של קבוצות לעזרה עצמית שמוקד פעילותן הוא סיטואציית חיים שבני אדם מתמודדים איתה , כגון השמנת יתר , אלכוהוליזם , שכול , הורות לילד נכה , או התאגדויות שהוקמו סביב תחומי עניין משותפים - איסוף פרפרים , תחרות טריאטלון , מוסיקה עתיקה וכר . פעילותם של אלה אינה מחליפה או משלימה פעילות אחרת ואין לה כוונה להשיג השפעה חיצונית כלשהי . זוהי פעילות בעלת מוקד פנימי - חברי הארגון והקשרים ביניהם שעניינם תחום עיסוק מסוים . כל הארגונים הללו משתייכים בישראל , כמו גם בארצות אחרות , לקטגוריה 1 משותפת המוגדרת בחוק כ"ארגונים . "ללא כוונות רווח קטגוריה זו נפרדת מהקטגוריה של ארגונים עסקיים שמטרתם להפיק רווחים מפעילותם , וכן מהקטגוריה של ארגונים ציבוריים ( ברמה הלאומית והמוניציפלית , ( המוקמים בתוקף חוק או תקנה . בדומה ל"מגזר העסקי" או "המגזר , "הציבורי הכוללים את סך כל הארגונים העסקיים או הציבוריים במדינה נתונה , אם נכליל את כל . 1 למושג העממי "ארגונים וולונטריים" המוכר הרבה יותר , אין שום עיגון חוקי ולכן קשה להגדירו .

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help