|
|
Page:13
מבוא שנות השמונים של המאה העשרים הביאו עמן למדינת ישראל את מה שקובעי מדיניות בעולם המערבי נוהגים לכנות בשם . "הפרטה" משמעותה של מדיניות ההפרטה היא הפיכת רכוש מדינתי לרכוש פרטי וכן העברת פעילות בתחום התשתיות והשירותים לידי בעלים או מפעילים פרטיים . שנות האלפיים הביאו עמן חיזוק נוסף למגמות ההפרטה . ממשלות ישראל כבר אינן מסתפקות בהפרטה של "מוצרים ציבוריים , "מסחריים כגון טלפוניה או חשמל , אלא מבקשות להפריט שירותים מדינתיים , אשר עד לפני מספר שנים רק מעטים חשבו על אפשרות העברתם לפעילות פרטית . הכוונה להפרטה , בין היתר , של שירותי רווחה , בריאות , חינוך וכליאה . השיח הציבורי בכלל והשיח האקדמי בפרט בנושא ההפרטה הוא שיח חסר . אמנם מלומדי הכלכלה כבר תרמו ספרות נכבדה בנושא , אך דיסציפלינות אחרות , ובהן הדיסציפלינה המשפטית , אינן נוכחות דיין בשיח ההפרטה . הדיון במדיניות ההפרטה בקרב מלומדי המשפט הציבורי נמצא רק בראשיתו . בספר זה אבקש למלא במעט חלל זה , הקיים בשיח המשפט הציבורי , ולתרום תרומת מה להבנת ההפרטה כתופעה אשר למשפט הציבורי יש רבות מה לומר בעניינה . לב הספר יהיה נעוץ בשאלה : "מה יהיה לאחר ההפרטה " ? חיבור זה אינו מכוון לשלול את תופעת ההפרטה , אלא מבקש , תוך השלמה עם קיומה , לבדוק מהי הפרטה , אשר מגשימה באמת את ייעודה כתהליך המכוון לשפר את מצבו של הפרט ושל הציבור במדינה . נדבך מרכזי בספר טמון בשאלה מהו המשפט אשר מוצדק יהיה להחיל על הגופים המופרטים ? האם יחולו על הגוף המופרט ( בתחומים שהזכרתי ) רק ענפי המשפט הפרטי , או שמא יש להחיל עליו - בשל הצדקות שונות - גם כללים מן המשפט הציבורי ? על שאלות אלו אבקש לענות בפרקים הבאים של הספר . בפרק הראשון אציג את תופעת ההפרטה בהיבטה העולמי הכללי ובהקשר הישראלי . לאחר שאציג את שיח ההפרטה הקיים , המתרכז ביעילות הטמונה בה והמבוסס על קרקע אידיאולוגית ניאו ליברלית , אבחן את הפן האחר , הנסתר של ההפרטה , הטומן בחובו מקרים של הפרטות מאכזבות , שהביאו עמן סבל ופגיעה בזכויות של מקבלי השירותים והציבור בכללותו . את הפרק אסיים בהצגת חששות וסכנות הטמונות בהפרטה במישור הפרט והמדינה הנובעות , בין היתר , מן ההבחנה הקיימת בחברה ובמשפט בין ה"ציבורי" . "פרטי"ל בפרק השני אעסוק בהצגת הצדקות לניתוח "ההפרטה , "כהצברה כלומר בטעמים התומכים בהחלת כללים מן המשפט הציבורי על גופים מופרטים שעה שהם מבצעים פעילות שלטונית ציבורית . בפרק אעמיק בדיון בסכנת השלטון המופרט . כפועל יוצא מכך תוצג גישת ההפרטה כהצברה כאמצעי להגנה על הדמוקרטיה החוקתית הישראלית . בפרק השלישי אמשיך לעסוק בהצדקות להצברה . לב הפרק יעסוק בניתוח האמנה החברתית הישראלית , אשר במרכזה , בין היתר , שמירה של זכויות האדם ותפיסת המדינה כמדינת רווחה . בהמשך לכך אטען כי הפרטה ללא הצברה היא הפרה של האמנה החברתית הישראלית , אשר ממנה נובעת חובת המדינה להבטחת קיום מינימלי בכבוד של הפרטים בה .
|
|