|
|
Page:12
נאה דרש בגין בכל השנים בהן שירת כאופוזיציה למשטר מפא "י הסוציאליסטי , ויפה קיים עם היבחרו לראשות הממשלה . חודשים ספורים לאחר המהפך הכריז על תוכנית הליברליזציה , שמטרתה היתה לצמצם לכדי מינימום את מעורבות הממשלה במשק הישראלי . התוכנית היתה אמורה לחולל רפורמה בה תקטן שליטתה של הממשלה על קביעת המחירים של אלפי מוצרים ושירותים ויבוטלו המונופולים הממשלתיים הסתדרותיים , תוך פתיחת המשק הישראלי לתחרות עולמית שנקודת הפתיחה שנבחרה לה היתה ביטול הפיקוח על מטבע החוץ . מהלך זה נתקל בקשיי ביצוע ולא הביא לתוצאות המקוות . במקביל , הכריז בגין על אחד הפרויקטים החברתיים המרשימים ביותר מאז קום המדינה - שיקום השכונות . פרויקט זה כלל עד היום יותר משישית מאוכלוסיית ישראל , והושקעו בו מיליארדי דולרים מתקציב המדינה ומתרומת יהדות התפוצות , והוא הביא לקידומם ולשיקומם של רבים מתושבי שכונות המצוקה . הפרויקט כלל לא רק שיפור תנאי הדיור ושיקום התשתית הפיזית בשכונות המצוקה , אלא גם שיפר את איכות השירותים החברתיים בשכונות אלה ואת סיכויי ההתקדמות החברתית והכלכלית של תושביהן . זאת באמצעות הרחבת טווח ההזדמנויות להישגים לימודיים גבוהים יותר ולהכשרה מקצועית , תוך חתירה למהפך במצבן ובתנאי חייהן של קבוצות חלשות , כגון משפחות חד הוריות , קשישים , עולים חדשים ובעלי מוגבלויות . פרויקט זה מושתת על יוזמתם של התושבים ועל הנהגתם את התהליך . כל אלה ברוח קביעתו של בגין כי האזרחים אינם אוביקט של השלטון אלא אדוניו , ואמנם הוא הציב עמדה זו כהנחת יסוד למדיניותו . חיבור זה , שנכתב על ידי משה מאור , אכן מתנהל לפי העקרונות אותם טבע מנחם בגין : חיזוק מנגנוני הסולידריות החברתית , תוך שמירה על עקרונות של משק חופשי . אנו במרכז מורשת מנחם בגין , אשר יזמנו ואפשרנו מחקר חשוב זה , בטוחים כי הוא מהווה מצע רעיוני הרלוונטי היום יותר מאי פעם . החברה הישראלית עומדת נוכח הצורך לעצב מחדש את החישוקים המחזיקים אותה . זרמים חזקים של גלובליזציה , פוסט ציונות ופרגמנטציה חברתית עומדים לכרסם בחוסנה . העוצמה החברתית ותחושת ההזדהות עם המפעל הציוני והמדינה היהודית הם חלק ממכפילי הכוח , ואותם יש לקדם . הרצל מקוב , מנכ"ל מרכז מורשת מנחם בגין ירושלים , חשון תשס"ד
|
|