|
|
Page:12
מוחלטת . הפער בין הגישות האלה הוא שעומד בבסיס הוויכוח המר והקשה בין חסידי אחד העם למתנגדיו , והוא בא לידי ביטוי ברור לאחר שיוסף חיים ברנר הביע את דעתו בפומבי וטען שאין סתירה בין נאמנות ללאום היהודי ובין "רטט רליגיוזי" כלפי האיש מנצרת . אבל , צריך להדגיש , הציונות נוסח הרצל והציונות נוסח אחד העם היה להן צד שווה : שני ההוגים הניחו שעל בסיס של עבר משותף אפשר לבנות עתיד חדש . בניסוחו של דוארא , שניהם חשבו ש"האומה יכולה לבטא את ההיסטוריות שלה ובאותה העת להצהיר על חידוש , על שחרורה . "מההיסטוריה דברים דומים אמר ישראל ברטל : "אין לך תרבות לאומית בלא הפקעת העבר הטרום לאומי לטובת המצאתו של העתיד . "הלאומי מכאן שתפיסה מרכזית בציונות גרסה שכדי להשתתף בבנייתו של עולם חדש , חייב העם היהודי העתיק ש'הושחת' בגלות להיוולד מחדש מרחמה של ההיסטוריה . אף שלא רבים עמדו על כך , עצם הרעיון שעם או אדם יכולים ( ואף חייבים ) להיוולד מחדש הגיע אל הציונות באמצעות תרבות אירופה , שלמדה על כך מן הברית החדשה . לנוכח הדברים האלה נראה ששאלת המשיכה לישוע חשובה להבנתה של הציונות ולמרות זאת , רק מעטים ניסו לעמוד על פשרה , אולי גם בגלל ההנחה שהשקפה שולית היא תמיד השקפה לא חשובה , שלא לומר מזיקה . לכן כנראה אין בנמצא מחקר סדור בנושא . פה ושם אפשר למצוא ניסיונות להסביר את התעניינותם של סופרים , משוררים , אנשי ציבור וחוקרים באיש מנצרת . ספרה של סוזנה השל אברהם גייגר וישוע היהודי שידובר בו במבוא הוא דוגמה למחקר שהולך ומתפתח סביב נושא זה . כמו כן אפשר לציין את ספרו של דוד רוסקיס אל מול פני הרעה , ( 1993 ) את ספרו של אבנר הולצמן מלאכת מחשבתתחיית האומה ( 1999 ) ואת המאמר של רות קרטון בלום 'מועקת החילוניות - הדיאלוג עם הברית החדשה בספרות , 'הישראלית שהופיע בכתב העת דימוי . ( 2006 ) עוד חיבורים שמנסים להבין את ההתעניינות בישוע יוזכרו במהלך 29 הדברים . לסיום יש להסביר כמה מן המונחים שחוזרים ונשנים בספר . ראשית צריך להסביר מדוע העדפתי את השם 'ישועי על 'ישו' השגור בפי כול . השם ישוע ( קיצור של יהושע ) מופיע כבר בתנ"ך והיה נפוץ במאה הראשונה לספה"נ . דוד פלוסר סבר ש'ישר הוא מבטא גלילי , ומכיוון שמפיצי תורתו של ישוע היו גליליים ברובם , זה השם שנקלט . עם זאת אין להוציא מכלל אפשרות שהשם ישו התאים יותר לגישה הפולמוסית כלפיו , שדחתה כל קשר בינו ובין ישועה . לכן , אולי גם בהשראת היוונית , בתלמוד מופיע השם ישו ( ישוע שועתק ל'יזוס' ומכאן 30 'יזו . ( 'כריסטו ומכיוון שיהודים קראו את התלמוד ולא את הברית החדשה
|
|
|