sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

תפיסת העולם העולה בעקיפין מן המחקרים הללו מנוגדת לתפיסה הרגילה שלנו . אנו נוטים לראות בחיים , בחיינו , תהליך המתרחש לאורך ציר של זמן . דומה כי יהודית בר אל , בשל הנסיבות שנכפו עליה , קובעת בצלילות דעת גמורה כי דווקא המוות — ולא החיים — הוא המתרחש לאורך ציר של ומן . המודעות לעובדה הזאת - שאין בה לא השלמה ולא כניעה , אלא התבוננות ישירה , ללא כחל וסרק , במציאות כמות שהיא - העניקה לה , כך נדמה , כוח רב ואפשרה לה לחיות את חייה באינטנסיביות רבה ולמצותם עד תום . לסיום אני מבקש להתייחס לקריאה קרובה שיהודית בר אל ערכה בשירו של דוד פוגל , 'על שפת הנחל ערומה , 'אעמודה הכלולה באסופה זו ( עמי . ( 184-183 קריאה זו מאפשרת לעמוד על היבט אחר , אולי אופטימי יותר , הנחשף במחקריה והמשקף את אישיותה . יהודית בר אל פותחת את דבריה בהבכת הקורא . היא מציגה את הסתירה המדומה המוצגת בבתים הראשונים של השיר . בטורים הפותחים 'הדוברת ממקמת את עצמה ביחס לעצמים אחרים במרחב — היא ניצבת ערומה על שפת הנחל , שמש הבוקר המשתקפת במי הנחל רועדת זהובה מול יופייה "החיוור , השותק " ' ( עמ י . ( 183 אבל מיד לאחר מכן ב'שורה הפותחת את הבית השלישי - "אך בעמק "' משתנה לכאורה המרחב שהיא נמצאת בו , ויהודית בר אל העוקבת בקפידה אחר תהליך הקריאה מעירה באירוניה על המעבר הפתאומי משפת הנחל אל העמק , ומיד לאחר מכן מראה כי השינוי במרחב אינו אלא שינוי מדומה , עובדה שפוגל חושף במפורש מיד לאחר הצגת הניגוד שפת נחל עמק : 'אך בעמק , / בין גבעות שדי ךוי געגועים . ' ובר אל מפרשת : 'העמק מתברר כמטפורה לחלק אינטימי בגוף הנשי , וככזה הוא מנוגד למטפורה אנטומית אחרת , זו של 'גבעות שדי . "' הניגוד המדומה בין שני מקטעים הלקוחים לכאורה מאותו מרחב - שפת הנחל והעמק , נחשף עתה 'כניגוד או מתח , בין פיסת נוף לבין חלק מן הגוף הנשי' - ה ' רוח התכולה' הנושפת במרחבי גופה 'רווי . 'הגעגועים בהמשך דבריה היא מראה כיצד 'נקודת התפנית בהבנת החוויה שעל שפת הנחל מצויה בשני הבתים האחרונים . הדוברת בשורות אלה , בעוד היא "כמהת , "אהבה קופצת "אל השמש" או ליתר דיוק אל הנחל שבו השמש משתקפת' ( עמ י , ( 184 ויהודית בר אל מזהה בקפיצה זו את השמש עם האהבה הרועדת . חשיפת מעמדה של השמש כמטפורה לאהבה שופכת אור חדש על הסצנה המוצגת בשיר האירוע' . המרחבי - שמש רועדת ב " מים הרבים" אינה אלא המחשה של תחושת ה " ישנו , " האהבה , וזאת בניגוד למה שאיננו , המיוצג על ידי תחושות גופניות - "שדי רוי ; "געגועים "כרסי הנמה . "' מכאן נובע כי ההתרחשות במרחב הגאוגראפי , 'שמש

מוסד ביאליק


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help