|
|
Page:12
קודש לחול בממד הזמן . הקודש הוא הכוח המניע של הזמנים בגווניהם . "בלעדי קודש אין . "חול עם זאת הוא מצביע על כוחו של האדם דווקא "לגזור על יום אחד שיהיה יום . "טוב "היום הזה - '' מסביר ביאליק - "כחו גדול על ידי שמקשרים בו הרבה זכרונות , שאינם מתקשרים בימים אחרים , ויום זה מקבל על ידי כך נשמה . "יתירה אם כי ביאליק מצביע על זכותם של האדם והקיבוץ הלאומי לקבוע ולהשריש את חגיו ומועדיו , הוא מביע בהזדמנות אחרת מידה של רתיעה וזהירות בפני שינוי תוכנם ומהותם של חגי ישראל והשבת . לשאלת חברי קבוצת גניגר לדעתו על שינוי וחידוש המועדים הוא מייעץ לשואליו לנהוג בכובד ראש בצביון הקיים . אומנם זכאים הם להוסיף על מנהגי אבותיהם , אך הוא מלמד זכות על המסגרות הקבועות שעברו אלינו בירושה : "אבותינו לא נמאסו עליהם שבתותיהם ומועדיהם אף על פי שחזרו עליהם כל ימי חייהם כמה וכמה פעמים בנוסח אחד מפני שהיתה בהם לחלוחית וברכת החג שכנה בנפשהם . אלה שאינם מוצאים טעם בחגים ובמועדים , סימן שנפשם ריקה ותוכם חול " . בהזדמנות אחרת , אותה שנה עצמה , מרחיב ביאליק את המעגל של קודש וחול מעבר לתחומי המושגים של המסורת , אם כי מוסיף להסתייע בדפוסים הקיימים מאז . לעתים אף ניכרים בדבריו רישומי ציורים ומינוחים קבליים בשבחה ובמהותה של השבת . ביחד עם ציון " סוד קדושת השבת שעם ישראל , "יצר הוא מייחד את דבריו על קידוש החיים בתוך החולין של הגלות ועל קדושת הארץ ובנינה ; אך מעל לכל הוא חוזר ומטעים את הקשר שלא יינתק בין קודש לחול , תוך כמיהה לניצוצות של קדושה : "כלום אפשר למצות מימי החול המזוהמים יום קדוש , יום שבת ? בכל זאת , עד כמה שמשפיעה קדושה על חיי החול יום יום , הרי אלה הניצוצות והטפין מצטרפים ומתמצים אחר ששת ימי החול ליום קדוש אחד שגם מתוך טומאה יוצאים ומצטרפים ניצוצות קדושה " . זיקתו זו של ביאליק לתפיסה הקבלית של השבת , ניכרת גם מתוך דבריו שהשמיע על "אהל שם" ו"עונג , "שבת שעה שהוא מציין : "בימי האר"י קבלה השבת תוקף וזוהר חדש . ועכשיו , כשאנו שומעים פעמי הגאולה , צריך תוכן השבת להיות קודש . ואולי מכאן תבוא רוח חדשה לכל מהלך חיינו " . ' דברים מפורשים יותר על משמעותם ההיסטורית של הזמנים היהוד יים , ובעיקר על השבת , אומר ביאליק אותה שנה עם הנחת אבן הפינה ל"אוהל שם" בתל אביב . יש ענין בסכימה המחזורית של שבת וחול ששירטט ביאליק באותו מעמד . השבת קבועה ועומדת במרכזו של
|
|
|