|
|
Page:12
המזוינים הגרמנים עומד על 4 , 300 , 000 חייל . מספרם של קורבנות ההפצצות מוערך בכ 400 , 000 נפש . הספר בוחן את טקסי הזיכרון הרשמיים לנופלים בקרב ולנספים בהפצצות על ערי גרמניה , מתאר את האנדרטות שהוקמו לזכרם , ועומד על הדיון הציבורי , התקשורתי והאמנותי עליהם בתרבות הגרמנית . הדיון בספר מתמקד בתקופת שליטתן הישירה של בעלות הברית בגרמניה הכבושה , ובייחוד בעשור הראשון לקיומן של שתי המדינות הגרמניות , בעיצומה של המלחמה הקרה . זו , לדעתי , התקופה המכוננת של הזיכרון וההנצחה הלאומית של המתים במלחמה ושל קורבנות הנאציזם בגרמניה . הספר עומד גם על הזיקה והקשרים בין דפוסי הזיכרון וההנצחה שנבחרו במדינות הגרמניות , לבין השיח ( שראשיתו עוד בימי המשטר הנאצי ) בשאלת אשמת גרמניה בפשעי הנאצים , מזה , והשיח על הסבל ותחושת הקורבן של הגרמנים במלחמת העולם השנייה , מזה . עבודה זו בוחנת גם תהליכים ומגמות מרכזיות שהתחוללו בזיכרון ובהנצחה בגרמניה לאחר תקופה זו , מאז תום המלחמה הקרה ועד ראשית המאה העשרים ואחת . מדובר בעיקר בהשפעת חלחולו של הנרטיב היהודי על השואה לשיח הציבורי בגרמניה על הזיכרון הגרמני של העבר . תופעה זו , שאותותיה ניכרים כבר בשנות השישים , הגיעה לשיאה בשנות השמונים והתשעים . החיבור עומד גם על השפעת דפוסי הזיכרון וההנצחה למתים במלחמה ובמשטר הנאצי , שהתגבשו בתקופה המכוננת בשתי המדינות הגרמניות , על התרבות הפוליטית בגרמניה מאז איחודה בשנת , 1991 ועל תכניו של גל העיסוק הנוכחי בגרמניה המאוחדת בסבל הלאומי ובגרמנים כקורבנות במלחמת העולם השנייה . היבטים מתודולוגיים חיבור זה דן בסוגיות בהיסטוריה הפוליטית והתרבותית של גרמניה אחרי . 1945 הוא נסמך על מקורות היסטוריים מגוונים , ובהם מסמכי ארכיונים רשמיים של הרשויות הגרמניות , מהדרג המוניציפלי , דרך המדינות הגרמניות ( Landern ) ועד הדרג הפדרלי במערב , או הממשל המרכזי במזרח הקומוניסטי — כמקובל בהיסטוריה פוליטית . והוא יונק גם ממגוון מקורות ספרותיים , קולנועיים , אמנותיים ותקשורתיים אחרים , כנהוג בתחום ההיסטוריה של תרבות . העיסוק ביצירות אלה שונה מהותית מהדיון בהן וניתוחן בחקר הספרות והאמנות ובחקר הקולנוע . ניתוח היבטיהן האמנותיים והאסתטיים וסוגיות הכרוכות בכך — אין כאן . הספר מתמקד בניתוח המשמעויות והסמליות שנודעו
|
|