|
|
Page:7
מעין הקדמה שום" ) peut pas faire , il le laisse " "Rien n ' est impossible a' I'homme , ce qu'il ne דבר איננו בלתי אפשרי לאדם ; מה שאין הוא יכול לעשות , הוא ( "עוזב ( פתגם עממי מקנטון וו , שווייץ ) יש "מקום" שבו הסופר והקורא חופשיים , כלומר יכולים להיות חופשיים , כלומר נמצאים בדרך אל החופש , או מוטב : יכולים לתבעו לעצמם . החופש , בוודאי , איננו "דבר" נתון , וגם לא ודאי , כזה שבשנה הראשונה באוניברסיטה מתחבטים בהגדרותיו , אבל גם אין הוא מתקיים מעצמו - כזה שיש להחליט עליו , ואז הוא פשוט עולה כמו אור שמדליקים בלחיצת כפתור . ה"מקום" הזה הוא ה"מקום" שבו מצויים הדימויים , ומי שמבקש דיוק רב יותר , המקום ששם מצויים הייצוגים , אופן ייצוגו של . "העולם" גם אלה , כמו החופש , כלומר גם הם , כחלק מן החופש , אינם , "נתונים" אם מדובר בתנועה אל החופש . אם מבקשים לחמוק מהדימויים והייצוגים הקיימים , צריך לברוא אותם , בכתיבה , בקריאה , בהזיה . ורק היכולת לעשות בהם שימוש קיימת , כלומר רק האפשרות קיימת , לעתיד לבוא , כלומר תמיד היא עתידה לבוא ; רק היכולת לעשות את הדרך אליהם נתונה . במלים אחרות , החירות היא הרחבה של האפשרות להיות חופשי , והאפשרות הזאת איננה נתונה , אלא צריכה להילקח , להישמר , להתרחב , לנוע . אין היא נתונה כמו מצרך שמשלמים וקונים אותו , הולכים , וזה . "שלך" דווקא המצרך ההוא , כולל ההתענגות עליו , כולל הענקת מלוא החיבה למה ש'הצלחת במאמצים רבים לרכוש , ממש כמו שתוארו המאמצים בפרסומת , וממש כמו שתוארה ההתענגות על המצרך באותה פרסומת / דווקא המצרך ( כדימוי לרצון להיות חופשי , לרהט את תא הכלא , ( דווקא הוא איננו המפתח אל ההרחבה המתמדת הזאת , שקוראים לה חירות . אולי זהו מקורו של הביטוי העברי העתיק " הרחבת הדעת . '' וגם אם אין זה מקורו , זו יכולה להיות משמעותו החדשה . ( כי מהי דמוקרטיה אם לא הרחבה מתמדת של מה שנכפה עליך וכבר תמיד היה כאן (? ואם יבוא מישהו ויאשים אותי : הרי זוהי האמונה המודרניסטית בכוחה של יצירת האמנות , לא אודה וגם לא אכחיש . יש משהו משחרר ביצירת אמנות , אם
|
יצחק לאור
|