|
|
Page:11
זאוס וטיפון לאחר שהוכנעו הטיטאנים , הזדווגה גאיה עם טרטרוס ( התהום שבמעמקיה , ( וילדה את טיפון . טיפון היה החזק והנורא מכל ילדי האדמה . ירכיו התנשאו עד לפסגות ההרים , ראשו נגע בכוכבים , וזרועותיו השלוחות הגיעו לקצות מזרח ומערב . מאה נחשים צמחו מכתפיו , פקעות צפעונים השתרגו מקרסוליו , ואלה גם אלה השמיעו שריקות אימים . גופו הצמיח כנפיים ועיניו ירו גיצים . הוא השמיע יללות ושאגות , רגם את השמים בסלעים , וירק נהר של אש מלועו . האלים הפכו את עצמם לחיות , ונמלטו בפחד אל ארץ מצרים . שוב נרעשו איתני הטבע . הארץ גנחה , הים בער , והשאול הזדעזעה . קרונוס והטיטאנים רעדו בכלאם . זאוס ירד אל טיפון , תקף אותו בחרמש , פצע אותו והניסו לסוריה . אך כשנאבקו השניים פנים אל פנים , הצליח טיפון ללפות את זאוס בפקעות נחשיו ולחטוף מידיו את החרמש . הוא חתך את גידי גפיו של זאוס , וכלא אותו במערה . את הגידים צרר טיפון בשק מעור של דוב , והציב נקבת דרקון לשמור עליהם . אלא שהרמס גנב את הגידים , ושתל אותם מחדש בזרועותיו וברגליו של זאוס . לאחר ששב אליו כוחו , טס זאוס במרכבתו לשמים ורגם משם את טיפון בברקיו . טיפון נמלט להר ניסה . בהר פגשו אותו אלות הגורל והוליכו אותו שולל : הן פיתו אותו לטעום מ"פרי , "החלוף בתואנה שהפרי יעצים את כוחו . וכך , בזמן מנוסתו לתראקיה , כאשר טיפון השליך על זאוס הרים , הצליח זאוס להדוף את ההרים בברקיו והם נחתו על ראש היצור המפלצתי . שותת דם נמלט טיפון לסיציליה , שם השליך עליו זאוס את הר אטנה ומחץ אותו . מתחת להר טיפון עדיין בוער מאש ברקיו של זאוס . הוא שולח מדי פעם נחלים של לבה אל פני האדמה , ומעורר בהבל פיו סופות ורוחות קדים . סכסוך בין האלים , שולח זאוס את האלה איריס לשאוב בכד זהב ממי הסטיגס . במים אלה נשבעים האלים , ואל שנתפס בשקר נתקף בעילפון למשך שנה . לאחר שהוא מתעורר מעלפונו , נגזר עליו להתרחק מהאולימפוס ולהיות מנודה מחברת האלים למשך תשע שנים נוספות .
|
|