|
|
Page:11
מבוא " שערי תפילה אינן ננעלים לעולם" * " ישראל עמך תחינה עורכים , שהם מצירים ולהושע צריכים" [ מתוך הסליחות ליום [ 'ג מספרים : פעם אחת היה קטרוג גדול בבית דין של מעלה , שבני ישראל אינם מתפללים בכוונה . ומחמת זה הקטרוג עמד מלך אחד ורצה לגזור גזירה שיבטלו מישראל את התפילה בציבור . אז התקוממו בשמים כמה מלאכים ולא רצו להניח שייעשה הדבר . אמרו לשאול את נשמות הצדיקים השוהות בעולם העליון , והללו הסכימו על הגזירה מלבד רבי שלמה מקארלין . הוא הרעיש עולמות בכוח תפילתו ואמר : "אני תפילה . מקבל אני עלי להתפלל במקום כל . "ישראל הגזירה נתבטלה . מקדמת דנא נחשבה התפילה לגשר הכרחי בין היהודי לבין קונו . חיוניותו של אותו נתיב תקשורת , שקצהו האחד יוצא מלבו של האדם וקצהו השני מגיע לתוככי הספירות האלוקיות , מודגשת בסיפור שלפנינו . המסקנה הנובעת ממנו ברורה : עם ישראל שחטא ועונש משמים אפשר עוד להתמודד . יהודים בלא תפילה , לעומת זאת , הינו מצב שאין להעלותו על הדעת . המונח "תפילה" מעורר אצל רבים אסוציאציה של טקס ממוסד או של דפוס תקשורת אנושית אלוקית שבלונית , תמונות שלעתים קרובות אינן מעוגנות כלל במציאות . הוכחה סמאנטית לכד הם עשרת הביטויים שמביא מדרש דברים רבה לתאר את רבגוניותה של התפילה : שוועה , צעקה , נאקה , רינה , פגיעה , ביצור , קריאה , ניפול , ופילול ותחנונים . שפע זה של ביטויים מתאר לא רק צורות שונות של תפילה , אלא מצביע על תכנים שונים המאפשרים למתפלל להביע מגוון רחב של רגשות . יתר על כן , על אף * דברים רבה , 'ב י"ב . 1 ראה מ' בובר , אור הגנוז : סיפורי חסידים , ירושלים—תל אביב תשכ"ט , עמ' 2 . 196 דברים רבה , 'ב . 'א
|
|