|
|
Page:9
החלק המרכזי של הספר מציע תפיסת יסוד של 'יהדות ההשכלה' - תפיסה חדשה של היהדות , כפי שהתבטאה בכתביהם של המשכילים העבריים הראשונים , מהם מתונים בגישתם , מהם קיצוניים יותר , שדרשו תיקונים מסוייגים במיסגרת המורשת הדתית של היהדות . מקביל להם החלק השלישי , "חכמים , "בתקנתם הדן במשכילים היהודיים הקיצוניים , שעיקר כתיבתם הייתה בשפה הגרמנית , ושקהל היעד שלהם חרג מן המיסגרת המשכילית העברית הידועה לנו , ובדרישותיהם לתיקונים ולריפורמה נרחבת ביהדות , בעיקר בעיקבות הדאיזם האירופי , מונחים בשאיפתם להשיג שיוויון זכויות ליהודים ולעדכן את הדת היהודית ברוח הזמן . החלק הרביעי של הספר , "ריפורמה - הלכה , "למעשה מעלה את מאבקי הריפורמה - עוד לפני הופעת תנועת הריפורמה הדתית - לתיקונים בסדרי בית הכנסת , בסידור התפילה , ובמינהגים , שהגיעו לשיאם בפולמוס ההיכל הריפורמי בהמבורג . פולמוס זה התנהל בחלקו בעברית והשתתפו בו משכילים קיצוניים ולמולם רבנים חרדיים . סיפרות ההשכלה הייתה תופעה מורכבת , ואל-נכון היו קולות אחדים ושונים במקהלה זו , כפי שהיו בדאיזם , שיש המחלקים אותו לדאיזם קונסטרוקטיווי ודאיזם דיסטרוקטיווי . וכך , היו משכילים מתונים והיו רדיקליים . בחינת הגותם של כל החוגים הללו מסמנת את המאבק ליצירת ' יהדות ההשכלה' תוך שאיפה להחזיר 'עטרה , 'ליושנה סיסמה שהדוגלים בה לא היו בהכרח באחדות דיעות באשר לדרך הפעלתה . פעילותם של המשכילים לא נמשכה בקו ישר , במסלול עולה , והייתה מקוטעת , אך הגותם שימשה קרש קפיצה למשכילים מאוחרים , שפירשו הגות זו לאו דווקה ברוחם של יוצריה . עם התפתחות ההשכלה והשינויים בתנאים החברתיים והתרבותיים ביהדות גרמניה , התגברה הדרישה לשינוי , והמגמה נעשתה חריפה יותר ותובענית יותר . זה סיפורו של המאבק ליצירת 'יהדות , 'ההשכלה מראשיתו בכתיבתם ההגותית של המשכילים העבריים , ועד שיאו הראשון , סביב פולמוס ההיכל הריפורמי , במעורבותם של המשכילים הרדיקליים . כמה הערות טכניות : כדי להקל על הקורא הבאתי בטקסט את התאריכים הלועזיים בסוגריים בצד העבריים . ה'תרגום' מהשנה העברית ללועזית נעשה באופן מיכני , כדוגמת תקמ"ד , 1784 = אף כי ראשית השנה העברית תקמ"ד חלה . 1783-ב כמו כן פתחתי ר"ת והבאתי אותם בסוגריים מרובעים , כגון [ ראשי תיבות , [ וכדי להקל על הקורא הבאתי לעיתים גם ר"ת ידועים ( מלבד אלה המקובלים , כגון : אח"כ , מו"ל , ( וכן ר"ת של סופרים ניתנו בהבאתם הראשונה בפרק , כגון שמואל דוד
|
|