|
|
Page:12
מתואר בספר גם מצד מראהו , כגבר הבולט בגבה קומתו , איש לא צעיר , ששיבה זרקה בשערו , ופניו חלקות ללא זקן . מבטאו של אלחריזי מוגדר מוגרבי . עוד מציין הביוגרף שאלדוריזי היה בעל חימה המהיר לכתוב דברי נאצה . הוא אף מייחס לאלחריזי נבזות , לפי שכל אדם ששיבח אותו בשירתו מיד חזר ותקף אותו בשיר לעג . מדברי אלמוצלי למדים כי אלחריזי מת בחלב בשנת , 1225 ובכך באה לידי יישובה המחלוקת הגדולה שניטשה בין החוקרים בנוגע לזמן מותו של אלחריזי ובשאלה אם חזר לספרד לאחר מסעו במזרח אם לאו . השכלתו של אלחריזי הייתה השכלה יהודית והשכלה ערבית חילונית . ידיעותיו בערבית היו מצוינות , וכפי שטוען פליישר , אלחריזי היה היחיד בין משוררי ישראל בימי הביניים שנחשב משורר ערבי מבלי שהמיר את דתו . מקצת שיריו של אלחריזי בערבית הוקדשו למלך , לגבירים ערבים מוסלמים ולקהל ערבי משכיל . נראה כי בסוף ימיו זכה אלחריזי להכרה בערכו והיה מקובל גם בחברה הערבית הכללית . קרנו עלתה גם בקרב היהודים במזרח , שקודם לא העריכו אותו דיו . אלחריזי מספר על עצמו כי בנעוריו חי חיים של עושר ולא ידע מחסור : "בארצו רם לרום הודו ועוזו / אולם בנדוד שפל והורד" ( פתיחה לספר תחכמוני ) ובמחברת ה 15 אומר הימן המספר "היה לי בימי נעורי עושר והון / וכוח . "ואון לימים שינה אלחריזי את מקום מגוריו לעתים קרובות . בשנות התשעים של המאה השתים עשרה עשה בדרום צרפת וקשר קשרים עם מלומדים בנרבונה ובוקר . בדרום צרפת , בפרובנס , ישבו באותה העת שוחרי דעת יהודים שנמשכו אל החכמות ואל המדעים שנכתבו בערבית , אך ערבית לא ידעו . בעבורם , ועל פי הזמנת קצתם , תרגם אלחריזי לעברית מספר יצירות חשובות שכתבו יהודים בערבית . נראה כי אלחריזי התיישב לתקופת מה בעיר לוניל , שבה התבססה משפחת המתרגמים הגדולה , משפחת אבן תיכון , שהעמידה שיטה משלה בתרגום מעברית לערבית . בשיטתם של בני תיכון ניכרת השפעה ערבית בתחביר המשוערב , בחשיבה ובמושגים , שהיו כולם על דרך הלשון הערבית " . אלחריזי . בהיותו אמן 7 בצעירותו היה לאלחריזי שער שופע . יהלום מסיק זאת משיר של אלחריזי שבו ענה למי שביקר אותו על ריבוי שערו ( כנראה שער ראשו . ( בשיר טען אלחריזי כי לו התברך אלישע הנביא בשער שופע כשלו , היה ניצל מקריאות הלעג "עלה : "קרח "אישים יריבתי עלי רוב שערי / אמנם כסילותם שחין פורח / לא זכרו כי לו אלישע כן יהי / לא קראו אחריו עלה קרח" ( מסעי יהודה ו , שיר קג . ( 8 סדן , אלחריזי , עמ' 9 . 37 שירמן , תולדות השירה , עמ' 10 . 214 סדן , אלחריזי , עמ' 11 . 37-36 ; 27 בלאו יהלום פנטון , כתאב אלדרר , עמ' ; 11 יהלום קצומטה . תחכמונ' . . \< ?/ : < w /
|
פרופ' יהודית דישון
מכון הברמן למחקרי ספרות
|