sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

גררמים חברתיים ואחרים : המצוקה החברתית והכלכלית של היהודים , יחד עם המשיכה אל החברה המוסלמית הסובבת , שהייתה עדיין בעלת אופי שבטי . המאמר עוסק גם במשמעות הסמלית והמעשית של תהליך המרת הדת , הן בקהילה היהודית והן בקרב הקהילה המוסלמית , שהמתאסלמים החדשים הצטרפו אליה . לבציון כתב גם על תפקידן של חברות שבטיות בתהליך האסלאמיזציה ( התקרבות לאסלאם הנורמטיבי , ( ובנוסף לכך דן - כפי שנאמר לעיל - באופי המרת הדת הקבוצתית של שבטים , שאמונות ופולחנים ישנים יכולים להתקיים אצלם בו זמנית עם הדת החדשה . ייתכן שיעברו דורות לא מעטים עד שהדת המוכרת כדת הנורמטיבית תאומץ על ידי בני החברה השבטית הנדונה . לבציון אימץ את המונח - ( rrrDnnn ) adhesion שהוצע בספרו המפורסם של אלפרד נוק ( Nock ) משנת - 1933 להבדיל מהמרת דת אמיתית . ( conversion ) המונח adhesion מכורן ליחס בלתי נוקשה ובלתי מחייב כלפי דת ישנה או חדשה . תודעת השתייכות לאסלאם שאינה כרוכה בהקפדה על מצוות מאפיינת את גישתם של הבדווים בסוריה ובמקומות אחרים 1 מצד אחד , הבדווים הזדהו עם האסלאם , אך מצד שני יישום השריעה היה חלקי בלבד והיה משולב בהמשך קיומו של המשפט המנהגי הבדווי . מאמרו של גדעון קרסל מתמקד בשינויים שהתחוללו בחברה הבדווית בישראל בדורות האחרונים . קרסל , הרואה בתושבים הבדווים של רמלה ורמת נגב מקרי בוחן , מראה שבעקבות התיישבותם במקרמרת קבע אימצר הבתרים גישה נורמטיבית יותר לאסלאם , הכוללת הקפדה על תפילה , צום , השתתפות בחג' ואורח חיים מוסלמי באופן כללי . קרסל בוחן את החזרה בתשובה ( או בלשונו ( 'התחרדות' בקרב הבדווים המתיישבים , נושא שזכה להתייחסות בעבודתם של חוקרים נוספים , ביניהם אהרן ליש , שהגיעו למסקנות דומות לאחר מעקב אחר תהליך ההתיישבות של הבדווים באזורים שונים בישראל ובעולם הערבי . המסקנה היא שתהליך ההתיישבות מוביל לתהליך נוסף של התקרבות לאסלאם והתחזקות תפקידה של הדת הנורמטיבית בחיים האישיים והקהילתיים . אולם קרסל מרחיק לכת במידה מסוימת מחוקרים אחרים , שהתמקדו בגורמים פנימיים ומוחשיים לתהליך זה , דהיינו הענקת חינוך דתי לילדים , קרבה למסגדים ולמוסדות דת אחרים וחשיפה כללית לאנשי דת ולנציגים אחרים של האסלאם הנורמטיבי ואף הרדיקלי . התקרבות זו לאסלאם מתרחשת על רקע מצוקות החיים ותחושות של קיפוח , שקרסל מזכיר גם אותם . אולם מעבר לגורמים הללו קרסל רואה את החזרה בתשובה של הבדווים בישראל כחלק מתהליך נרחב יותר בעולם הערבי ובעולם המוסלמי , בין היתר כתוצאה של אכזבה מהמודרניזם ומן האידאולוגיות החילוניות של המאה העשרים . קרסל נעזר בפסיכולוגיה היונגיאנית כדי להסביר את המצוקות הנפשיות של הכדורים בשלהי המאה העשרים , רברחן גם את התמרררת הגדרלות

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help