|
|
Page:12
ברגיל . כדי שזה יתקיים , סד הפרשנויות האחרות יוטה הצידה ויאפשר לרגע מבט כביכול " ראשוני" בכתוב , וזאת על מנת להציג את דון–אברהם–קיחוטה שלנו לא כאביר נצחי של אמונה , אלא כמאמין ערמומי אל מול התביעה 1 האלוהית המגחכת ( כלפיו . ( הבה נקרא , אם כן , ניפגש עם הכתוב , מל וים לעתים באפשרויות–פרשנות שונות , לא כפופים אליהן בהכרח , 2 אלא למילים , לכתב העמוס בפשט רב . אלא מה , שנתור אחר המשמעות של הטקסט עבורנו , ולא אחר ה"אמת" העומדת מאחוריו . נקרא בספר בראשית , בלא מנוח לאלוהים . נשאל עליו , לפני שנבחן את כליותיהם של אדם , נוח , אברהם ושאר אבירי אמונה ( אם כלל כאלה הם . ( שכן דמויות אלו נפגשות עם אלוהים והרי הסובייקט אינו מתקיים אלא במפגש עם האחר , וכאן עם אלוהים . לפיכך , בפתיח ת הראשונה של הקריאה נתעכב על הכתב הגולמי , נציב את העובדות על אלוהים , על דמותו , כדי שאלו תשמשנה עבורנו בסיס להמשך הפירוש על האדם . גישת הפרשנות שתוצע כאן תהיה זו של הנוכחות הרגעית של הכתוב לקורא , של ההתמקמות הבראשיתית של המילה אל מול פניהם של הקוראים כאן . זו חוויית המפגש עם התוצר הסופי של הנכתב בהימצאותו מולנו ( לאו דווקא במובן הבוברי של התגלות האלוהי שבכתוב לקורא , ( כשלכתוב עצמו פתרונות אפשריים לקושיות שהוא עצמו מעלה . משמעותה של חוויית–קריאה זו אינה ניסוח סופי של המשמעות הנכונה על פני אלו של פרשנויות קודמות אחרות . כולן נצמדות למילה , כל אחת מהן עושה עבודה בראשיתית כשלעצמה , וגם אנו מבקשים לעשות אותו מעשה בראשיתי שוב , עם כל התמימות שבכך , או למעשה תוספתא . 1 נשאלת השאלה עד כמה ניתן לקרוא את העקדה ואת יחסו של אברהם לאלוהים לצד רשת הפרשנות של סרן קירקגור , אשר טובים וגדולים כמו לאקאן , דרידה , ליבוביץ' ניסו להיחלץ ממנה , אם כי תוך כדי טביעה ? היש התאמה בין עמדתו הנוצרית–פרוטסטנטית לזו היהודית בכלל ולזו המקראית בפרט ? האם נלקח בחשבון שהחרדה של קירקגור מוצאה בפאולוס , אשר מעמידנו אל מול המוחלט , כשאת המוחלט הצמידה למעשה הנצרות למקרא , את המפגש הטראומטי עם האלוהים הזועם . וחרדה זו פשטה בימים של מות האלוהים המודרני , כאשר כל שנותר היה לייצר תיאולוגיה של מות–האלוהים , בתוך המשבר , כשהמשבר עצמו הוא החוויה הדתית , חוויה של האמונה במשבר , בקיומיות . ולנוכח המתח בין האתי לדתי של קירקגור , האם ניתן
|
|