|
|
Page:12
פתח גם ליהודים הזדמנות לפעולה בתרבויות החזקות , וההתבוללות הלשונית גברה . הפריחה הגדולה של היהדות בעולם היום היא פרי המהפכה היהודית המודרנית . הקמת מדינת ישראל ובנייתו של היישוב היהודי החזק בארה"ב ובארצות אחרות - שתי תופעות שהבטיחו את המשך קיומו של עם יהודי גם אחרי השואה - הם תוצאת המהפכה הזאת . המהפכה התרחשה במידה מכרעת ביידיש או מתוכו של עולם דובר יידיש , החש שהוא לא רק דת אלא עם . אבל כתוצאה מכך , באופן פרדוקסלי , יידיש איבדה את הבסיס הטריטוריאלי שלה ודעכה כלשונה של חברה לאומית . במבט היסטורי , יידיש הייתה , בסופו של דבר , שפת מעבר מן ההוויה היהודית הישנה אל הקיום היהודי החדש בעולם . שלישית , ספרות עשירה נכתבה ביידיש , ספרות שהתמודדה עם העולם המודרני , עם הגורל היהודי , ועם שאלות לשון האמנות . עולם התרבות הכללי היה נגיש יותר בלשון יידיש , שמרבית מילונה משותף עם גרמנית ושפות סלאביות . התחביר והסמנטיקה של יידיש הם אירופיים בעיקרם . יידיש הרגישה שהיא לשון עולמית , מעוגנת בגולה ומשתתפת בזרמי הספרות הכלליים . גם בימי השואה , ספרות יידיש ובסיסה החברתי ישבו בתוך תוכה של השואה ואילו היישוב העברי למזלו נמלט מן הגורל הזה בזווית שקטה - וקלט את הדברים ממרחק . יידיש הייתה תוצר של תקופת המעבר ההיסטורית . אבל בתקופת המעבר נוצרה בה ספרות רבת פנים , שאין דוגמתה לתיעוד העידן המלהיב והאיום הזה . פירות הספרות הזאת , האירופית אמריקנית באופיה ויהודית קוסמופוליטית בתודעתה , חייבים למצוא מקום בזכרוננו הקולקטיבי . * הספר שלפנינו נכתב לפני למעלה מעשרים שנה והופיע בשעתו בשם Stanford University Press 1999 ) The Meaning of Yiddish ( University of California Press 1990 ; paperback : הספר נכתב באנגלית במטרה לשמש מבוא לאנתולוגיה גדולה של שירת יידיש אמריקנית : Benjamin & Barbara Harshav , American Yiddish Poetry ( California University Press , 1986 ) מטרה זו הגבילה את נושאי הסקירה ובתחום הספרות התמקדה בעיקר בשירת יידיש האמריקנית , אבל גם הקלה עלי לחשוב מחדש על השאלות העיקריות של לשון ותרבות יידיש במסגרתן ההיסטורית . הספר אינו כתוב כספר מחקר , אלא כמסה על בעיות עקרוניות . אני מנסה לנסח את הבנתי במהותה של התרבות
|
בנימין הרשב
|