|
|
Page:9
הקדמה למהדורה העברית ספר זה הוא מסה על יידיש . ולא רק על יידיש . אי אפשר להבין באמת את התופעה של תרבות יידיש בלי להתבונן ביחסי הגומלין שלה עם לשונות ותרבויות שכניה - שכניה האירופיים ושכניה העברים . האירופים נדונים כאן רק כאשר הם בפנים המעגל ; אל העברים אני יוצא החוצה . על כן הספר הוא לא רק מסה על תרבות יידיש וספרותה אלא גם , במידה מסויימת , על ספרות עברית , היסטוריה יהודית , ו"השיח היהודי" בפרספקטיבה היסטורית . למה יידיש ? יש המנסים להחיות את ידיעת לשון יידיש , ועל כך יבורכו . אני סקפטי לגבי אפשרות כזאת , אבל אינני רוצה להתערב כאן בפולמוסים עכשוויים . מזוית הראייה ההיסטורית , תקופת יידיש כלשון בסיס של חברה חיה וכלשון יוצרת תרבות גבוהה היום נסתיימה בעיקרה . מטרתי היא מחקרית והיסטורית גרידא . שלוש סיבות עיקריות תורמות לרצון להתבונן בתרבות יידיש ולהעביר אלינו את מיטב ספרותה . ראשית , יידיש ליוותה את העברית באשכנז במשך כאלף שנה והשפות ספגו עולם של משמעויות זו מזו . והרי אחרי גירוש ספרד , יהודי אשכנז היוו את רוב מניינה ובניינה של יהדות העולם . אי אפשר להבין את יהדות אשכנז , תרבותה , תולדותיה , אופיים והתנהגותם של מהגריה ודובריה בלי לדעת יידיש . יידיש הייתה השפה שדרכה הועבר עולם הטקסטים העברי ארמי לציבור היהודי החי . ומאידך גיסא , היא הייתה הלשון הביתית הקרובה לכמה שפות של אירופה , ושימשה צינור להעברת פולקלור ויסודות שונים מעולם החיים והמושגים האירופי לקהל היהודי . יידיש הייתה שפת השיחה , שפת החברה ומוסדותיה ושפת החינוך , שבה לימדו את הטקסטים הקשים של . "לשוךהקודש" יותר קרוב לזמננו , יידיש הייתה התשתית הלשונית והתודעתית של מייסדי היישוב העברי . העתונות העברית , שמילאה תפקיד מכריע בהחייאת הלשון ובעיצובה של שפה ציבורית פולמוסית , המדברת על עולם ומלואו ( והמשכה בכלי התקשורת המודרניים , ( ינקה מתחייתה של עתונות יידיש , שקדמה לה . עצם שטחיותה של שפת העתון הקלה על דיבור חופשי בכל נושא שהוא - מדעי , תרבותי או פוליטי - ואילצה להמציא מלים לכל הנושאים הללו , ביידיש
|
בנימין הרשב
|