sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

ולהעיר , למען הדיוק ההיסטורי , כי הנסיונות הראשונים לסגל את המשקל הטוני סילאבי לשירה העברית נעשו דווקא על פי הקריאה הדקדוקית , והצביעו על כך כבר האק ( 1939 ) ופגיס . ( 1973 ) נסיונות אלו נותרו ללא המשך ישיר - ולא במקרה , ובעצם נועדו מראש לכשלון . הנסיון של נתן ידידיה מאורוויטו , בראשית המאה ה 17 באיטליה , לא יכול היה להיקלט בסביבתו על רקע השיטה הפרוזודית האיטלקית השונה , ואילו הנסיונות שנעשו בסביבה האשכנזית עליהם הצביע האק , לא יכלו להצליח מפני שהתבססו על קריאה מלאכותית , המנותקת מהמבטא הרווח . כפי שהטעים כבר ש"ז זליגסון בשנת , 1845 בהקדמה לספרו האביב ( זליגסון - ( V : 1845 העקרון העומד ביסוד הריתמוס הטוני סילאבי האירופי הוא , כי "כל יפי השיר והניגון נרגש אך לאוזן , וכל נועם צורתו החיצונה יושג אך לחוש , "השמע ועל כן חייב היה המשקל החדש , על מנת להצליח , להתבסם על המבטא השוואים והחטפים , דהיינו , אינם נחשבים הברות . אמנם , הגיה אשכנזית אחידה לא היתה קיימת , וניתן להבחין במיני הגיה אשכנזית שונים , בהתאם לארצות השונות , אך בתחום ההטעמה ההבדלים אינם ניכרים . את הכלל היסודי של ההטעמה האשכנזית מנסח הרושובסקי על רגל אחת באופן כזה : "ההטעמה האשכנזית באה בכל מלת יסוד בהברה השניה מן הסוף , אם אפשר" . ( 184 : 1968 ) הביטוי "מלת יסוד" רומז לכך , שאין מטעימים את אותיות השימוש ( ב , כ , ל , מ , ו , ה , ש , ( ולפיכך הטעמתן של מלים חד הברתיות , בתוספת אות / ן- ע \ — K ) — שימוש , היא תמיד מלרעית ( הים , מנשא , בהם . ( הוא הדין במלים חד הברתיות , מבחינה דקדוקית , שבראשן שווא נע או חטף , היוצרים , מבחינה פוניטית , הברה נוספת ( כאב , חלום . ( ונהפוך הוא במלים רב הברתיות , אשר הברתן הפוניטית השניה מן הסוף היא חטופה או שוואית : שבהן תיסוג ההטעמה להברה הפוניטית י- ' — u 00 ** ' השלישית מן הסוף ( נערה , מתרוננים . ( אשר להגיה השונה של תנועות ועיצורים מסוימים - ההבדלים בין הדיאלקטים האשכנזיים השונים גדולים יותר , אך גם בתחום זה ניתן להצביע על שתי תכונות אופייניות בולטות , המשותפות לכל הדיאלקטים : הגיית התיו הרפה כסמך , והגיית הקמץ כ ( 0 ) או . ( u ) הבדלים אלו בהגיה , בצירוף ההבדל בהטעמה , אכן ניכרים בחריזה האשכנזית , כי הם מאפשרים לחרז מלים שאינן חורזות זו עם זו במבטא הספרדי או הארצישראלי . למשל : אבל - תבל , חיים - עיניים ( לטריס : ( על ראשה - לראותה , המשבחות - לא תחוס ( יל"ג : ( עז - שנת , עז - חצות ( ביאליק : ( כמץ - חזק ואמץ , חק - הענק ( טשרניחובסקי ;( ארס - בוערת , גסיסה - היית ( שטיינברג . (

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help