|
|
Page:14
להשקפות הפוליטיות של שפטסברי ותומכיו את הליטוש וההכללה הפילוסופיים , אשר הפכו אותן מתגובות מזדמנות לנסיבות פוליטיות מסוימות לטקסטים בעלי משמעות לדורות . זמן קצר לאחר המפגש הראשון עם שפטסברי כתב לוק מסה על הסובלנות ( 1667 , An Essay on Toleration ) שבה רואים שינוי מוחלט של כיוון מחשבתו . בחיבור זה אין הוא שואל יותר מה היקף הסמכות השלטונית , אלא בוחן מתי סמכות השלטון יכולה להיחשב לגיטימית . תשומת הלב מוסטת מהשאלה מדוע הנתינים חייבים לציית לשליט אל השאלה הכללית יותר — מהן דרישות לגיטימיות , שחובה לציית להן ? במסה על הסובלנות קובע לוק כי תפקיד השלטון לאפשר תנאים לשלום בין בני האדם , ולפיכך השלטון מוגבל רק לאותם תחומים הנדרשים לשמירת הביטחון . מנקודת מבט זו שאלת האמונה הדתית אינה רלוונטית כלל לסדר הפוליטי , אלא אם כן תהיה מצווה דתית שתאיים על שלום הציבור . הרעיון של סובלנות דתית שובר אפוא את המבנה האוטוריטרי של השלטון , והופך את הדת לעניין פרטי וסובייקטיבי , מחוץ לתחום הכפייה הפוליטית . השליט מחויב לקיים את הסובלנות לא בתוקף אמונותיו הפרטיות , אלא בתוקף תפקידו כשליט . באופן דומה רשאי המאמין לקיים את עיקרי דתו ללא כפייה ואף להתנגד לשלטון שמונע זאת ממנו . טיעונים אלה , שלוק כתב בשנת , 1667 הם כבר סימן לבאות . הידע שנדרש לכתיבת המסכתות נצבר אפוא אצל לוק עקב עבודתו עבור שפטסברי . ייתכן שבראשית דרכו אצל פטרונו כתב את הדברים בעיקר כדי לשרת את המטרות הפוליטיות של הלורד , אולם עד מהרה הוא הלך הרבה מעבר לכך בבקשו לנתח , כפילוסוף , את המשמעויות התיאורטיות של העמדות הפוליטיות של פטרונו . פירותיו הספרותיים של המהפך האידיאולוגי שעבר לוק ראו אור רק בעשור האחרון של המאה . בכל מקרה , ברור שלוק מצא את ייעודו : הוא לא היה מורה או חוקר אוניברסיטאי מובהק , אלא אדם שהתעניין
|
|
|