|
|
Page:12
היסטוריים המשוקעים בו , ולא אמת המידה ההיסטורית היא החשובה לנושא הנדון , אלא הערכים הכמוסים בתיאור ובמעשי הדמות . המקרא מתעד את גורל חיי גיבוריו : האישים , המשפחות והשבטים כסיפור זיקה בינם לבין אלוהיהם . אין סיפור שאלוהים אינו גיבורו אם בנגלה ואם בנסתר . ספר הספרים הוא ספר תאולוגי ואין המחבר מנסה להעמיד במרכזו את תיאור יחסם של הורים אל ילדיהם . אולם אין כמעט אירוע פרטי או לאומי שאין לו נגיעה , ולו מינימלית , ביחסי הורים וילדים . יחסים אלו יוצרים חיבור בין העבר אל ההווה ובכוחם לסמן גם את העתיד . המקרא מכיר באל כאב גדול כול יכול ומעשיו ניכרים בעולמות עליונים כמו בתחתונים . אולם לצד האב הגדול ישנם אבות , אימהות וילדים , עליהם נשענת המערכת החברתית של בית האב , המשפחה והשבט , ובהם יעסוק חיבור זה . לא נציע אפוא קריאה צמודה ולא נדון בבעיות תיאולוגיות , כי אין עניינו של הספר לנתח את הסיפורים בכלי המחקר האקדמיים המקובלים : פילולוגיים , ספרותיים , היסטוריים וכדומה . חלק מהסיפורים שנבחן הם עיבוד , ומעוצבים על פי טעמו של המספר היודע כול ולפיכך התיאורים לעתים בעלי אופי מגמתי . עם זאת , המחבר נמנע במקרים רבים מלהביע עמדה שיפוטית על האירועים , ובכך מאפשר לקורא הזדהות עם מעשי ההורים או דחייה ממעשיהם . עיון בסיפור המקראי מאפשר לקורא להיות פעיל ולהשתתף בבניית הדמויות . המפגש בין עולמו של המספר לקורא יוצר פירוש רב ממדי לאירועים . הקורא פוגש הורים הבאים מרקעים חברתיים , תרבותיים ודתיים שונים . כל תיאור ינסה להתמקד בהורה ובילד עד כמה שהדבר אפשרי , אף שהמספר בוחן את הקשרים שבין ההורים לילדים בדרך כלל דרך עיניהם של ההורים . לרוב , עניינו של המספר הוא בתיאור דמות האב או האם כאשר הילדים הם בתפקידי הדמויות המשניות . בחינת ההורות בסיפור ובחוק המקראי תחשוף את מעמדם העדין של הילדים בחברה הפטריארכלית כקבוצה בעלת זכויות מעטות וחובות מרובים . אברר האם הילדים , בלא הבדלים מגדריים , מעיזים להתנגד למעשי ההורים . אבחן האם בדרך של כפייה פותרים ההורים את
|
|