|
|
Page:12
הביקורת על מדינת הלאום והאתנו לאומיות ; גבולות האידאולוגיה הציונית ; הממד הדתי ב'ברית שלום' ועוד . את הספר פותח מאמרה של תמר הרמן , 'הרעיון הדו לאומי בישראל / פלסטין : עבר והווה' - האקטואלי ממאמרי האסופה . מאמר זה מציע דיון ביקורתי והשוואתי בתפיסות השונות של הרעיון הדו לאומי בכלל ובקריאות השונות ליישומו בהקשר הארץ ישראלי בפרט ושואל אילו קבוצות מגיעות לרעיון הדו לאומי , באיזה עיתוי ומאיזה טעם . הרמן טוענת כי 'כאשר האלימות במסגרת הסכסוך הופכת בלתי נסבלת - כמו למשל בשנת 1929 או בימינו - ומעשי ההרג ההדדיים של ישראלים ופלשתינים מתרבים עד אין נשוא תחושת הדחיפות גוברת עד כדי כך שיש המגלים רצון לנטוש את השאיפות הלאומיות ה"טבעיות" ולהסתפק בהסדר מלאכותי כמו מדינה . 'דו לאומית עם זאת המאמר מדגיש את ההבדלים - במוטיבציה , בתשתית הרעיונית וכמובן בהקשר הפוליטי - בין הדו לאומיות של 'ברית שלום' ובין הקולות העכשוויים המעלים מהאוב את חזון ארץ ישראל הדו לאומית , בעיקר כחלופה למחווה של 'שתי מדינות לשני . 'העמים המאמר מבחין , אם כן , בין כמה אסכולות דו לאומיות : 'האסכולה הציונית הישנה' - למשל 'ברית שלום' וה'איחוד' - שהרמן מאפיינת כ'אופטימית ומניעתית' 1 שונה ממנה בתכלית 'האסכולה הישראלית החדשה' - למשל מירון בנבנישתי וחיים הנגבי - שמרבית מבטאיה היו תומכיו המובהקים של מתווה 'שתי מדינות לשני עמים' עד שנואשו מאפשרות מימושו ו גם בצד הפלשתיני היו שצידדו ברעיון הדו לאומי - למשל אש"ף בשנות השבעים , אלא שזה , לטענת הרמן , שיקף למעשה במרבית המקרים 'ציפייה לשינוי במאזן הכוחות בארץ , שיסייע בידי הפלשתינים לתרגם את יתרונם הדמוגרפי העתידי ליתרון ; 'פוליטי כיום , מסיימת הרמן , ישנם גם משקיפים חיצוניים - כדוגמת טוני ג'אדט - ( Judt ) הקוראים להקמת מדינה דו לאומית בארץ ישראל . עליהם כותבת הרמן כי 'במרבית המקרים המלצותיהם מתעלמות מרצונם של שני הצדדים לשמר את זהותם הלאומית . דבר זה קשור אולי בניסיונם האישי של הכותבים כאזרחים בדמוקרטיות ליברליות מערביות , מבוססות ורב . 'תרבותיות מאמרה של יפעת וייס , 'אתנו לאומיות מרכז אירופית ודו לאומיות , 'ציונית מתחקה אחר השורשים המרכז אירופיים של הציונות הדו לאומית של 'ברית , 'שלום אך בניגוד לניתוח המסורתי , שביקש לראות בה המשך טבעי לכאורה , אם לא שעתוק , של מסורות פוליטיות מרכז אירופיות , הרי שווייס מזכירה לנו את התהום הפעורה בין האידאלים של 'ברית שלום' לילין מהלך ההיסטוריה המרכז אירופית , ובמיוחד תולדות הסכסוכים הלאומיים על אדמתה . על כן היא קובעת כי 'אין זו הרוח הליברלית של מרכז אירופה , אלא הביקורת היהודית על הפרקטיקות האתנו לאומיות הבוטות באותו מרחב גאופוליטי , אשר הביאה בתהליך דיאלקטי ליצירתה של סינתזה ברוח הציונות . 'הפשרנית המאמר מתמקד בארתור רופין ובהנס כהן ומקשר בין דפוסי הניסיון המרכז אירופי השונים שלהם - של רופין באזור הספר הפרוסי ושל כהן בפרג ההבסבורגית - ובין גישותיהם השונות במסגרת האגודה .
|
|