|
|
Page:9
מכירות שניסו לשכנע אותו לקנות יצירות . גישה מסחרית בוטה זו אינה מקובלת בגלריות יוקרה מסוג זה , אך הבחירה לעשות זאת היא חלק מהמסר של קוסטאבי : אמנות היא גם מכירה ( ואולי בעיקר מכירה - כיוון שקוסטאבי מייצר עבודות בסרט נע בעזרת פועליו , ומבלי ללכלך את ידיו במכחול . ( במכלול של הבדיקה העצמית נעקב במיוחד אחר התפתחות מושג הסוביקט . זרמי המודרניזם שנבדוק החלו בפירוק המושג , בנסיון לנקות את היצירה מן המרכיבים הסובייקטיביים : קליטה , מטען אסוציאטיבי , בחירת האמן ועוד . אך מה שהחל כעיסוק בשאלת המטא שפה , הפך בפוסט מודרניזם לשאלה כללית יותר על מעמד הסובייקט . עם המודעות הגוברת למוסדות התרבות עלתה השאלה האם נכון להניח קיומו של סובייקט במצב שבו קליטת העולם וקליטת עצמנו נקבעת על ידי התניות תרבותיות . האם ניתן בכלל להבחין בין רצף הדימויים שמיצרת התרבות לבין מחשבותיו ונסיונו של סובייקט יחיד ? מה שהחל כשאיפה להוציא את הסובייקט מהיצירה התגבש משנות השישים כהכרזה על מות היוצר , והפך לבסוף לקביעה : אין סובייקט ! לפחות בזרם אחד של הפוסט מודרניזם שאותו ייצגו כאן וורהול ומדונה . מן הראוי לציין שההבחנה ששרטתי כאן , בין בעיות המודרניזם והפוסט מודרניזם , היא הבחנה גסה . למעשה ניתן למצוא כבר בזרמי המודרניזם ( ביחוד בדאדא ) מודעות לבעיות רבות שנתפסות כפוסט מודרניות , כפי שניתן למצוא בהם עיסוק במגוון רחב של בעיות שאינן נוגעות ליצוג או לשאלות מטא , אך התפתחותה של בעיית הבדיקה העצמית בזיקה למעמד הסובייקט יהיה הנושא המרכזי שלנו . נושא זה מכתיב את בחירת הזרמים שנבדוק . לא נדון , למשל , בסוריאליזם - זרם רב השפעה , שלא עסק בשאלות של בדיקה עצמית , או בציור המופשט , שוויתר על יחס הייצוג מכל וכל . זה המקום לכמה מלים על מתודת הבדיקה . במקביל למעבר מן המודרניזם לפוסט מודרניזם חל שינוי גם בביקורת האמנות . בביקורת המודרניסטית - עד שנות השבעים - היה ביטוי נרחב לגישה הסמיוטית והיה עניין באמנות כיחסי ייצוג . לעומת זאת מתמקדת ביקורת האמנות הפוסט מודרניסטית במיבנים תרבותיים וחברתיים , או במיבנים פסיכולוגיים . ניתן בוודאי לנתח יצירות מודרניסטיות גם מנקודת מבט פוסט מודרניסטית . אך השאלה היא , האם זו גישה פוריה : האם יש תועלת במתודה שתפיק ביקורת זהה על תופעות שונות - ובסופו של דבר תגלה תמיד בעולם את מה שהיום אופנתי בתיאוריה ; או שעדיפה גישה אחרת , כוללנית פחות , הגורסת שיש כלים שונים לניתוח תופעות שונות . אנקוט כאן בגישה השניה . נבדוק את זרמי האמנות השונים
|
|
|