|
|
Page:י
( אולי דווקא בשל כך ) אין לעשותה , "קבע" טען יוסף היינימן כי גם ר' אליעזר בן הורקנוס הסבור כי "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנוניך אינו מערער על עצם 2 חובת התפילה אלא מורה על אופן אמירתה הרצוי . ברם יש לדעת כי גרסת משנה זו אינה ודאית כלל ועיקר . הנה , כ"י קויפמן גורס ברישא של דברי ר' שמעון בן נתבאל רק : "הר זהיר בקריאת ; "שמע וסמי מכאן . "תפילה" ואכן כך מובאים הדברים באבות דרבי נתן נוסח ב . גם מחזור ויטרי , ואף המיוחס לרש"י , שידעו את הגרסה שלנו , מבקשים למחוק את המילה ; "ובתפילה" ונראה כי גם ר' יונה 3 לא גרס . "ובתפילה" דומה כי מן הראוי לבכר את גרסת כ"י קויפמן ואדרנ"ב במקום זה . בנוסף על מעמדם של כ"י קויפמן ואדרנ"ב , לא נראה כי מתקן ימחק את המילה " תפילה" שהיתה לפניו ; סביר יותר שמילה זו ניתוספה מתוך שגרת צירוף קריאת שמע ותפילה , והתופעה ידועה . הנה , משנת ברכות ג : א קבעה כנראה במקור , כי "מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן ; "התפילין ורק לאחר מכן ניתוספו המילים "ומן 4 התפילה" בין "קריאת שמע" . "תפילין"ו אם כך הם פני הדברים , יש לעמוד על פירוש דברי ר' שמעון בן נתנאל לפי הנוסח : " הוי זהיר בקריאת שמע וכשאתה מתפלל אל תעש תפילתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום . " ... אמנם , העדר המונח '' תפילה" ברישא של משנתנו , אינו מעיד בהכרח כי התפילה לא נחשבה חובה , שכן אפשר לפתם העדר זה בכמה אופנים : ייתכן שזהירות מיוחדת אכן נדרשה בקריאת שמע , ולא בתפילה . אף ייתכן שקריאת שמע נחשבת מצוה מהתורה , מה שאין כן תפילה , שהיא אמנם חובה אך מדברי סופרים - הבחנה שכנראה השאירה את רושמה במקורות תנאיים . הנה , משנת שבת א : ב , מורה כי "מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין , "לתפילה ומסתבר כי ההבחנה האמורה בין מצוות התורה 5 לנורמה שאינה כזו היא שקבעה . ברם , המשך הדברים דווקא מחזק את תחושתנו , כי ר' 2 וכדברי היינימן , שם . "הוי , "זהיר אם כן , דוגמת : "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה" ( אבות ב , א , ( וכן : "מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצוות ציצית" ( ספרי במדבר סי' קטו [ עמי . ([ 128 משמעות שונה במקצת במשנת אבות ד : ע ; א : ט ; ב : י . הדגש על תכונת הזהירות כמשנה שבאבות ראוי על כל פנים לציון . 3 אדרנ"ב , פרק ל ( עמ' ;( 64 מח"ו עמ' 502 ( ויש לתקן כנראה את הפיסוק . ( במיוחס לרש"י : " ובתפילה ותפילין לא גרסינך . העובדה כי מצוות תפילין גם ניתוסםה לרשימה מעידה , אולי , על התופעה כולה , וראה ליד הערה 4 להלן . ר' יונה בפירושו טורח להסביר למה "הזהיר על קריאת שמע יותר , "מתפילה ובוודאי לא גרס "הוי זהיר בק"ש יותר מתפילה" כפי שטוען כעל מדרש שמואל על אתר , אלא בא לנמק למה הזהיר רשב"ן על קריאת שמע בלבד . אמנם כ"י פארמה ומשניות הוצאת לו גורסים כמשניות שבדפוס . גם אדרנ"א , פרק יז ( עמ' , ( 66 גורס " כקריאת שמע . "ובתפילה ראה , כמו כן , את המקבילות כאדר '' ן לברייחת ברכות ד : ב ... " ) וקורא ק"ש ומתפלל . (" ... הנה , באדרנ"ב , סוף פרק ג ( עמ' " ...: ( 14 אם היה ת"ח יקרא את שמע בתחילה ואם רצה לשנות , ישנה " ... ברם באדרנ"א , סוף פרק ב ( שם ... " : ( אדם בא ממלאכתו בערב ... קורא קריאת שמע ומתפלל " . ( אך גם שם ... " . אל יאמר אדם ... ואחר כך אקרא קריאת , "שמע ללא אזכור תפילה ) אמנם , אם הבדל זה הוא משמעותי , קרוב יותר שבעיית מעמדה של תפילת ערבית , היא שגרמה . אך ראה גם על יד ההערה הכאה . 4 ראה בשינויי הנוסחאות הרשומים אצל נ' זק"ש , משנה זרעים , א , יתשלים תשל"ב , על אחר . 5 וראה תוספתא שבת א 7 : ( מהדורת צוקרמנדל , : ( 110 "וכשם שמפסיקין לקתאח שמע כך
|
|