|
|
Page:13
ז'בוטינסקי , שארגון ב' ינהג ב"הבלגה" נבעה מתפישה דומה לזו של בן גוריון . הוא הניח כי המשבר של האלימות בארץ ישראל , שהודה מכוון נגד בריטניה , ייצור את ההזדמנות המקווה להקים כוח צבאי ישובי ל י ג א ל י . משום כד הניח , כי התאפקות הישוב והתייצבותו לימין בריטניה כגורם פוליטי מגובש / 'תרבותי"ו תניב את הפרי המקווה משכבר ו "גדוד , "עברי שז'בוטינסקי כה ל . רבה להיאבק למענו . אף שההתאפקות פגעה במושגים מוצקים ורבי רגישות של כבוד יהודי לאומי בהפקידה את ההגנה על הישוב בעיקר בידי המשטרה והצבא הבריטיים , ללא השתתפות יהודית פעילה , קיווה ז'בוטינסקי שהמחיר הפוליטי יהיה כדאי . מצד אחד תיאר בצבעים קודרים ומרים את הישוב , הצריך להסתתר במרתפים כבימי פוגרומים בגולה מפחד הפורעים ואת יהודי ארץ ישראל , "יהודי חסות"כ שהתאפקותם והוסר תגוב תם אין בכוחם לשכנע את בריטניה , כי לישוב יהודי חזק יש חשיבות אסטרטגית רבה , אבל מצד שני תיאר גם את כושר ההתגוננות של הישוב היהודי בארץ וציין את העובדה , כי שום נקודת ישוב לא הותקפה ולא נכבשה על ידי הערבים . ז'בוטינסקי חתר כל השנים להישגים מדיניים ולליגאליזציה של ה"הגנה" ולהפיכתה למסגרת צבאית מוכרת , כחלק מחיל המצב הבריטי בארץ ישראל . אולם ההתפתחויות הפוליטיות ויצירת "הארגון הצבאי , "הלאומי בפיקודו להלכה , הפכה אותו — בניגוד להשקפתו היסודית — למפקדו של ארגון מחתרת לא ליגאלי . כתוצאה מבשלים של הנסיונות השונים להביא לאיחוד של ה"הגנה" והאצ"ל , ומהכרת אנשיו בארץ כי אם יקום כאן כוח ליגאלי תהיה זאת , "הגנה"ה באמצעות הנוטרות , וכן מהתמסתתו של האצ"ל כארגון מחתרת אקטיביסטי , לא חתר האצ"ל לליגאליזציה . מטרות " שבירת ההבלגה" על ידו היו על כן אחרות : להרתיע את הערבים ולהפעיל לחץ על בריטניה . המאבק בנוסח של האצ"ל היה מעוגן כולו בתפישה את אופיים של "המאורעות" כביטוי אלים למאבק הדו לאומי על השליטה בארץ ישראל . שונה בתכלית הייתה דרכו של ארגון ה"הגנה" והנהגתו . כאן בלטה התביעה להעמקת כושר ההגנה העצמית , שהייתה מעוגנת גם בחשדנות כלפי השלטון הבריטי , אבל בעיקרו של דבר שלטה ההנחה כי המשבר הוא שעת כושר להישגים בתחום המדיני הבטחוני , וכי הישוב יכול לצאת ממנו מחוזק בכלים בטחוניים חדשים . הנחה זאת האמינה כי המשבר איננו חייב לגרום לקרע בין התנועה הציונית לבין בריטניה , אלא דווקא לשמש רקע להעמקתו של שיתוף הפעולה החיובי בתחום הבטחוני . נקודת הכ 1 בד של מדיניות זאת הייתה לא פרספקטיבה של מאבק יהודי ערבי על הבעלות
|
|