|
|
Page:911
יותר למחלות כרוניות ממושכות , לצריכה מוגברת של תרופות ולמחלות כגון אלצהיימר , בהיקפים ולתקופות שלא היו קיימים בעבר . הפרדוקס נמשך גם בהקשר הכלכלי : ככל שרמת הבריאות גבוהה יותר ומצליחה למנוע חולי ומוות בגילאים צעירים יותר , כן היא גורמת להוצאות גבוהות יותר בשלבים המאוחרים של החיים . פרדוקס זה הביא לידי כך שההוצאה הלאומית בישראל ( לפחות על פי אחת ההערכות , ( נכון לשנת , 1999 ברמת הסכום הכולל ( הציבורי והעצמי ) לבריאות וסיעוד לקשישים , עמדה על לא פחות מ 9 . 5 מיליארד ש"ח . הקשר בין הזכות לבריאות לבין הזקנה הדוק גם מסיבות נוספות : כל הכרעה על גודלו של תקציב הבריאות ואופן הקצאתו כרוכה בשאלות אתיות ומוסריות כבדות משקל . כמה הקופה הציבורית צריכה להוציא על הארכת חיי חולה סופני בחודשים אחדים ? כמה היא צריכה להוציא על שיפור איכות החיים של חולי אלצהיימר ? לא ניתן להתעלם מכך שיותר ממחצית ההוצאה הציבורית לבריאות נעשית לשם הטיפול בזקנים המהווים רק 10 % 50 מהאוכלוסייה . שתי התפתחויות חוקיות משמעותיות בשנות התשעים השפיעו דרמטית על הזכות לבריאות של האוכלוסייה הזקנה בישראל : חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי , 1994-ד"תשנ ( להלן : חוק ביטוח בריאות , ( וחקיקת חוק זכויות החולה , . 1996-ו"תשנ בעוד האחרון מאופיין בעיקרו בעיגון זכויות '' שליליות" ( ולפיכך לא נדון בו להלן , ( הראשון הסדיר את הזכות לבריאות כזכות כלכלית וחברתית בכלל ולזקנים בפרט והשפיע עליה במידה משמעותית . . 2 אוכלוסיית הזקנים וחוק ביטוח בריאות ממלכתי הזכות לבריאות בישראל עברה שינוי דרמטי בראשית שנת , 1995 עם היכנסו של חוק 48 פרדוקס זה כונה "המלכוד . "שבקדמה ראו ח' גולנדר ונ' טבק "בעין בוחנת : שוק הבריאות של הזקנה - כלכלה וקלקלה" הפוליטיקה של הזקנה ( י' בריק עורך , 49 . 144 , 142 ( 2002 י' שטסמן , י' מערבי וא' כהן '' רפורמה בשירותי הבריאות לקשישים" גרונטולוגיה ( 1 ) 27 > תש"ס < . 69 50 ראו מ' אבנימלך וי' תמיר רווחה מתקתקת : הכלכלה והפוליטיקה של הרווחה בישראל . 192-191 ( 2002 ) יש להיזהר בהקשר זה מפני נטייה "להאשים" את הזקנים ב '' עלויות" הרפואיות שהם צורכים . ברמה המוסרית אין כל פגם בזכות להיות בריא גם בגיל זקנה , וברמה הכלכלית שילמו זקנים אלה במשך כל חייהם בעבור ביטוח בריאות תוך ניצול מועט ביותר של שירותים אלה בטרם הגיעם לזקנה .
|
|
|