|
|
Page:839
גם המונח "שיקום" המתייחס למי שמוכר כנכה נפש מוגדר באופן רחב ; " תהליך המכוון במסגרת הקהילה לפיתוח היכולות והמיומנויות של נכה הנפש , כדי להבטיח לו דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים , והמלווה במעקב רפואי , לרבות כל אחד מאלה : ( 1 ) מימוש זכויותיו של נכה הנפש בתחום הדיור , התעסוקה , הלימודים וההכשרה המקצועית ; ( 2 ) הכשרה לפיתוח מיומנויות חברתיות וניצול שעות הפנאי של נכה הנפש " . החוק מקים מנגנון להכרה בזכאות לשיקום על פי "סל שיקום" שתוכנו נקבע בתוספת לחוק , והוא כולל שירותים שונים בתחום התעסוקה , הדיור , השלמת השכלה , משפחה , חברה ופנאי ואף טיפול שיניים . מוקדם עדיין לדעת כיצד ישפיע החוק בפועל על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות נפשית לחיים נורמטיביים בקהילה . תיקון חקיקתי חשוב נוסף נעשה בשנת , 2001 והוא נוגע בהקלות המוענקות לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם המבקשים לעשות "התאמות ברכוש המשותף" על מנת להקל את הנגישות של אנשים עם מוגבלות לביתם הם . החוק מפרט קטיגוריות שונות של התאמות ברכוש המשותף בבית משותף שלגבי חלקן אין צורך לקבל את הסכמת הדיירים בבית ( למשל התקנת מאחז יד , התאמת פתח שער הכניסה לחצר הבית , בניית שוליים בשביל גישה , התקנת תאורה ;( התאמות שנדרשת בהן הסכמת רוב בעלי הדירות ( למשל פתיחת שער נוסף , הרחבת שביל גישה , החלפת ריצוף ;( והתאמות הדורשות הסכמת 60 % מבעלי הדירות ( למשל הכשרת מקום חניה . ( בדרך זו הבטיח המחוקק שבעלי דירות יחידים לא יוכלו למנוע בשרירות או מסיבה בלתי מוצדקת אחרת את ההתאמה של הרכוש המשותף לצרכיו של אדם עם מוגבלות . לסיכום נקודה זו , אנו רואים שאף כי הזכות לחיים במסגרת קהילתית טרם הוכרה כעיקרון כולל במשפט בישראל , נעשו בשנים האחרונות צעדים משמעותיים אחדים על מנת לקדמה באמצעות שינויי חקיקה שנועדו לממש את רעיון השילוב , ההתאמה ומתן המענה ההולם לאנשים עם מוגבלות . 66 סעיף 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה . 67 חוק המקרקעין ( תיקון מס' , ( 23 . 2001-ב"תשס
|
|