|
|
Page:828
על ההגדרה של "ילד עם צרכים , "מיוחדים הקבועה בסעיף 1 לחוק : '" ילד בעל צרכים מיוחדים' - אדם בגיל שלוש עד עשרים ואחת שמחמת התפתחות לקויה של כשרו הגופני , השכלי , הנפשי או ההתנהגותי מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת , והוא נזקק לחינוך מיוחד " . מכאן שעל מנת לזכות בשירותי חינוך מיוחד , על ילד בגיל המתאים להיות בעל לקות אשר מגבילה את יכולתו להתנהגות מסתגלת . הגדרה זו נשענת על דגם רפואי , והיא שמה דגש לא בצורכי הילד , אלא בגורם ללקות . בהדגש זה יש כמה בעיות : דאקיל , / הדגם הרפואי מבוסס על הגישה כי ה"בעיה" מצויה אצל הילד , ואינה משקפת דיה את התפיסה כי הבעייתיות נובעת מהתייחםות הגומלין בין הילד לבין סביבתו . שניית , הגישה הרפואית אינה מביאה בחשבון את הצרכים הדינמיים וההתפתחותיים של ילדים ואת העובדה כי לעיתים אין בהכרח קשר בין הלקות לבין הצורך . של ש ת , גישה זו מניחה כי ישנם קווי גבול ברורים בין "ילדי חינוך מיוחד" לבין מי שאינם ילדי חינוך מיוחד . אין בה הכרה במציאות שקיים בה רצף של צרכים , וכי ישנם ילדים רבים שנזקקים לשירותים ייחודיים אף כי אינם מגיעים לכדי " לקות" הפוגעת ביכולתם להתנהגות מסתגלת , תהיה אשר תהיה משמעותו של מונח זה . מדובר בקושי האינהרנטי הטבוע בהסדרה ייחודית ( להבדיל מהסדרה אוניוורסלית ) של זכאות . הצורך להדגיש את הייחוד של מוגבלות על מנת לקבל שירות הוא העומד בבסיס " דילמת , "השונות כפי c Minow מכנה אותה : מחד גיסא , הצורך להראות קראני שונה" על מנת להביא לידי שינוי בדפוס ההתנהגות הקיימת . מאידך גיסא , השונות מנציחה חריגות . דילמה זו קיימת בכל נושא של זכויות אנשים עם מוגבלות , אולם היא מתחדדת ויש לה פנים 34 דברים אלה עלו במפורש בדו"ח מקיף של משרד החינוך : דו"ח הוועדה לבחינת יישום חוק החינוך המיוחד ( יולי , ( 2000 בראשות פרופסור מלכד , מרגלית ( להלן : דו"ח מרגלית , ( שקבע : " מחד - היו גורמים שפנו לוועדה על מנת להדגיש את החשיבות במתן פירוט מכסימאלי לקטגוריזציה הקלינית , במטרה לעגן בחוק את זכאות התלמידים בסל שירותים , הנובע מהליקויים שלהם . לעומתם הדגישו פונים רבים כי השימוש במושג הרפואי לאבחנה מבדלת , שהיא התנאי לשימוש בקטגוריות , אינו עומד במבחן המציאות המגוונת והדינאמית של צורכי התלמידים במערכת החינוכית . בנוסף לכך , הקביעות החד משמעותיות של מובחנות הצרכים החינוכיים של התלמידים על פי קטגוריזציה קלינית לא זכה לאישוש מחקרי , והסיווג של הקטגוריות לליקויים קלים וקשים מעוררת מחלוקת כי יתכן מקרה של תלמיד עם שיתוק מוחין קל שיש לו צרכים מצומצמים , ולעומתו תלמיד עם ליקויי למידה על רקע שפתי עם התנהגות טיפוסית לתלמידים עם ADHD שיש לו צרכים רבים ומגוונים" > שם , בע' . ( 28-27 ניתן לעיין בדו"ח באתר משרד החינוך . special / download / margalit . rtf ] ( last visited on 7 / 5 / 2003 ) [ URL : http : // www . education . gov . i 1 /
|
|