|
|
Page:733
הלגיטימיים שעירובם אלה באלה מביא בסופה של שנה לקביעתו של תקציב לשנה העוקבת , הם כה רבים וכה שונים עד שדומה כי רק במקרים מיוחדים עשוי בית משפט להורות על ביטול הוראה בחוק התקציב . שיקלולם של כל אותם שיקולים העושים חוק תקציב - לרבות קביעת סדר העדיפויות - ניתנו , מעיקרם , לכנסת ולממשלה בגידרי מדיניות כללית , וממילא יצטמצם תחום התערבותו של בית המשפט . עד שבית המשפט יבוא לבטל סעיפי חוק תקציב - בעתירת העותרים - חייב הוא להשתכנע כי אותן הוראות פוצעות אנושות בזכויות היחיד , כי אין תקנה אחרת ליחיד מאשר ביטולו של החוק ; במקרה מעין זה החוק כמו יזעק מתוכו כי לא קנה זכות קיום . יתר על כן : ביטולן של הוראות חוק תקציב והודייה על חלוקה שונה של כיכר התקציב - וזו עתירת העותרים - עלולה להביא לפעילות מעין קלידוסקופית : שהזזתה של אבן זכוכית אחת מביאה כמו מעצמה להזזתן של אבני זכוכית אחרות ולשינוי התמונה מעיקרה . וגם מי שלא ניחן בדמיון מפליג יבין ויידע כי מטפסים אנו על הר של זכוכית " . על רקע זה נטו בתי המשפט להגביל את מעורבותם לפסים פרוצדורליים . כך , למשל , בית המשפט יכול להורות לרשות לקבוע סדרי עדיפויות ותוכנית עבודה מקום שהיא לא קבעה כאלה ; להטיל על הרשות אחריות בנזיקין מקום שהרשות לא קבעה תוכנית עבודה , וכתוצאה ממחדל של הרשות נגרם נזק לתובע ; ולחייבה לשמוע חוות דעת מומחים בטרם תגבש החלטה . בית המשפט ייטה להתערב גם כאשר יוכח במהלך הדיון כי התנהגותה של 21 ע"א 862 / 80 עיריית חדרה נ' זוהר , פ"ד לז . 757 < 3 > 22 "כשבוחנים את סבירותה של החלטת מינהל יש חשיבות גם לשאלה אם ההחלטה נשענת ומבוססת על חוות דעת של מומחים שבאו בפני הרשות המינהלית . כאשר הרשות המינהלית סומכת דעתה על חוות דעת של מומחים לדבר אשר באו בפניה , יגבר היסוסו של בית המשפט להתערב בשיקול דעת הרשות " . > בג"צ 2324 / 91 התנועה למען איכות השלטון נ' המועצה הארצית , פ"ד מה ( . 689-688 , 678 ( 3 > באופן דומה קבע בית המשפט העליון ( הנשיא שמגר ) בפרשת ע"א 915 / 91 מ"י נ' לוי , פ"ד מח , 45 < 3 > כי אמת המידה של דיני הנזיקין לקביעת קיומה של התרשלות אינה מתאימה לבדיקת החלטות המערבות שיקולי מדיניות רחבים , שיקולים הדורשים עשיית איזון בין השקפות פוליטיות , כלכליות או חברתיות מתחרות , או החלטות הדורשות הכרעה בשאלה של רמת הסיכון אשר מן הנכון להטיל על הפרט בחברה . בדיקת התרשלות , מציין בית המשפט , כרוכה בדרך כלל בבדיקת מעשים על רקע סטנדרטים אובייקטיביים הקבועים בדין . לעומת זאת , "בבדיקת החלטות מהסוג בהן
|
|