|
|
Page:729
כפריומה לבחינת דילמות סביבתיות נעוץ בכך שהתמה החברתית הכלכלית שמה במוצהר את האדם במרכזה . האידיאולוגיה שעומדת ביסודה של התמה היא אנתרופוצנטרית במובהק - הטבע נתפס כמכשיר לקידום מטרותיו של האדם . בכך ההוגים החברתיים מצטרפים לזרם הקפיטליסטי ולתרבות התעשייתית של המאה העשרים . אלא שהפרשנות האנתרופוצנטרית לזיקה שבין האדם לטבע אינה הפרשנות היחידה האפשרית . קיימות תפיסות פילוסופיות אחרות השוללות באופן עקרוני את הגישה האינסטרומנטלית לטבע . שיטות פילוסופיות אלה ( למשל , הזרם הפילוסופי של 11 ( "deep ecology" מבוססות על הכרה בסביבה ובישויות הלא אנושיות החיות בה כבעלות ערך עצמי שאינו נגזר מערכם לבני אדם . תפיסות חלופיות אלה זוכות בתמיכה הולכת וגדלה בעולם , וגם מי שאינו מקבל אותן מחויב להתייחם אליהן - לפחות כחלק מהמחויבות ל"םובלנות רעיונית" בחברה פלורליסטית . אחזור ואדון בשיטות אלה ובמשמעויות הפרגמטיות והפוליטיות שלהן בפרק הרביעי של המאמר . התפיסה של זכויות סביבתיות בזכרות חברתיות-כלכליות הינה אם כן בעייתית , הן בשל תחולתה המצומצמת והן בשל העובדה שהיא מתעלמת לכאורה מהאפשרות שהנהנים מהזכויות הסביבתיות יהיו גם יצירי טבע שאינם בני אדם . ב . עיוורון שני : מגבלות הפיקוח החוקתי התמה של זכויות חברתיות כלכליות מניחה , במשתמע , כי זכויות אלה צריכות להיות מעוגנות במסמך בעל מעמד חוקתי . אלא שאין זה ברור כלל כי המהלך של עיגון חוקתי , 10 שאלה נוספת שמתעוררת בהקשר זה היא : מה מידת המחויבות של התומכים בעיגונן של זכויות חברתיות כלכליות בחוקה לעיקרון של פיתוח בר קיימא ? האם לדורות הבאים יש מקום במשוואה החברתית החלופית שבה הם דוגלים , או שמא דאגתם שמורה אך לעשירון התחתון של היום ? 11 ראו למשל : . A summary" 16 inquiry ( 1983 ) 95 A . Naess "The Shallow and the Deep , Long-Range Ecology Movement : הערה זו נכונה במידה רבה גם ביחס לניסיון הכללי יותר לעגן את הזכות לסביבה נאותה בשיח של זכויות אדם . ראו י' שני '' הזכות לאיכות סביבה ראויה כזכות אדם במשפט הבינלאומי" המשפט ו > תשס"א < . 321-320 , 297
|
|
|