|
|
Page:693
הגירה המונית ולהנהיג אמות מידה כלליות שיחולו על כלל הבקשות לאיחוד משפחות , וזאת לנוכח "מצב המלחמה" בשטחים המוחזקים ; אם כן , לנוכח "המשמעויות הבטחוניות , המדיניות והכלכליות הכלליות שיש לתופעה , "ולתוצאותיה אישר בית המשפט העליון את המדיניות המצמצמת של הממשל הצבאי . על "איחוד משפחות" בישראל לעומת "איחוד משפחות" בשטחים המוחזקים אמר השופט חשין בעניין סטמקה : " לעניין הקניית זכויות לבני הזוג הזרים נקטו באי כוח בעלי הדין במינוח של 'איחוד ; 'משפחות אלא שמונח זה אינו לעניין וראוי כי נבהיר את הדבר כבר בראשית . יש להבחין בין המושג 'איחוד משפחות' ככל שנוגע הוא לשטחים המוחזקים - ובאותה מאטריה השימוש במושג זה שימוש נכון הוא - לבין שאילת המושג והחלתו על שטחה של המדינה . מהות הדברים דומה , לכאורה , שהרי גם כאן וגם כאן מדובר ברצונם של בני משפחה לחיות יחדיו . ואולם , אם זהות מהותית ( חלקית ) יש בין 'איחוד משפחות' בשטחים המוחזקים לבין 'איחוד משפחות' בישראל , זהות משפטית אין : הדין שונה , הרשות המוסמכת שונה , טיב הזכות שונה . אין בכוונתנו להיכנס לפרטי הסדרים אלה של 'איחוד משפחות' בשטחים המוחזקים . כל כוונתנו אינה אלא לומר כי אין ללמוד היקש מהם לענייננו שלנו , כשם שאין ללמוד היקש מענייננו שלנו לאותם הסדרים . הסדר הסדר ועניינו שלו " . ובהמשך הדברים : " מדינת ישראל מכירה בזכותו של האזרח לבור לו בן זוג כרצונו ולהקים עימו משפחה בישראל . ישראל מחוייבת להגנה על התא המשפחתי מכוחן של אמנות בינלאומיות ( ראו : סעיף 10 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות , חברתיות ותרבותיות , , 1966 וסעיף 23 . 1 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות , ;< 1966 והגם שאמנות אלו אינן מחייבות מדיניות זו או אחרת בנושא של איחוד משפחות , הכירה ישראל - הכירה ומכירה היא - בחובתה לספק הגנה לתא המשפחתי גם על דרך מתן היתרים לאיחוד משפחות . כך סיפחה עצמה ישראל לנאורות שבמדינות , 95 שם , בע' . 215 96 שם , בעי . 215-214 97 עניין סטנ ? קה , לעיל הערה , 10 בע' . 786 לשימוש במונח "איחוד משפחות" על ידי בית המשפט העליון בהקשר של יהודים תושבי ישראל דווקא ראו , למשל , בג"צ 758 / 88 קנדל נ' שר הפנים , פ"ד מו 520-518 , 505 < 4 > ( להלן : עניין קנדל . <
|
|