sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:658

מחייב שבית העלמין שבו נטמנו יהיה שמור ומטופח , ואחת היא אם נטמנו בו יהודים , מוסלמים , נוצרים או דרוזים " . בתחום פעילות זה של משרד הדתות אין מקום להבחין בין יהודים לבין ערבים . אם המדינה מתקצבת בתי קברות דתיים , עליה לתקצב בתי קברות של יהודים ושל ערבים . יהדותה של המדינה אינה מצדיקה אי מימון של בתי קברות של ערבים בהקשר זה . כלומר , ניתן להתרשם כי יהדותה של המדינה מצדיקה סטייה מצומצמת מעקרון השוויון ; סטייה הנובעת משורש מחויבותה להיותה מדינה יהודית . לסיום הדיון בנקודה זו חשוב לשים לב כי החובה לנהוג בשוויון תוטל בישראל , לפעמים , לא רק על המדינה עצמה , אלא גם על גורמים דתיים ותרבותיים אחרים הפועלים במסגרתה . זה מחיר , כבד לעיתים , שייאלצו הקבוצות התרבותיות הפועלות בישראל לשלם . טלו , למשל , את דיני המעמד האישי ; הדין הדתי מסדיר בישראל , כמצוות המחוקק , חלק חשוב מענייני המעמד האישי . כך , למשל , בתי הדין הדתיים מוסמכים לדון בענייני נישואים וגירושים של העדות הדתיות השונות . סמכותם זו הינה ייחודית ; כלומר , זוג נשוי יהודי או זוג נשוי מוסלמי חייבים לפנות לבית הדין הדתי אם ברצונם להתגרש , בין שהם זוגות מאמינים ובין אם לאו . 162 הסמכות בעניין נתונה בלעדית לבית הדין הדתי . ברור בעיני כי חיוב זה לא היה עולה על הדעת בחברה ליברלית ( להבדיל ממתן אפשרות למי שרוצה להתגרש בבית דין דתי לעשות כן מרצונו , ולא בכפייה , ( וספק בעיני אם הוא מתחייב מהיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית , אולם זה הדין , ונבסס עליו את המשך הדיון . פעילותם של בתי הדין הדתיים כמוסדות מדינתיים עלולה להטיל עליהם מימוש חובות ממלכתיות מסוימות . כך , למשל , בעניינים שבסדרי דין ; אולם כך , לפעמים , גם בעניינים משפטיים מהותיים . טלו למשל את החובה , במסגרת פתרון סכסוכים רכושיים , לעשות שימוש בחזקת השיתוף . לפי חזקה זו יש להניח , בנסיבות מסוימות , כי על אף רישום סותר של רכוש בני הזוג , הם התכוונו שהרכוש יחולק שווה בשווה בין שניהם . קביעה זו נוגדת את הדין העברי . בתי הדין הרבניים העוסקים בנישואין ובגירושין רואים עצמם מחויבים לפעול על פי הדין העברי , ולא על פי הדין הממלכתי הכללי . והנה , בית המשפט העליון הטיל עליהם את החובה לפעול על פי העיקרון הממלכתי של שימוש בחזקת השיתוף במחלוקת רכושית . קביעה זו עוררה סערה קשה בקרב 160 שם , בע' . 173 161 ראו לעניין זה אצל פ' שיפמן דיני המשפחה בישראל ( מהדורה שנייה , תשנ"ה , כרך א < 162 . 19 שם , בעי 163 . 37 ראו למשל בבג '' צ 3914 / 92 לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו , פ"ד מח 164 . 491 < 2 > בג"צ 1000 / 92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול , פ"ד מח . 221 < 2 >

רמות


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help