|
|
Page:655
ערבי כולל כדי להכריע . השאלה אינה מדוע לא ינהגו ברמלה כפי שנוהגים בחיפה . השאלה היא מדוע על רשות מקומית לפרסם שילוט בערבית בכל תחומי העיר . לשם כך עלינו לבסס חובה לעשות כן . לדעתי , כלי הניתוח שהצעתי כאן אינם מחייבים לעשות דבר מעבר למה שהציע היועץ המשפטי לממשלה בדיון . ההצדקה לשילוט בערבית היא הצדקה תרבותית . המימוש התרבותי בישראל עובר גם דרך מוסדות השלטון , ועליכן ניתן להצדיק חיוב של מוסדות השלטון המקומי ( העיריות על שלוחותיהן השונות ) להתנהל בערבית במקום שבו חלק משמעותי מאוכלוסיית הרשות המקומית הוא ערבי . הוא הדין לגבי צירי תנועה מרכזיים . בכל מקום שקיימת בו פעילות תרבותית ערבית יש הצדקה לשילוט בערבית . על כן , מוסדות תרבות ערביים ושלטי הכוונה אליהם צריכים להיות בערבית . אם באיזור מגורים נתון קיימת קהילה ערבית הפועלת בשכונות מסוימות , כי אז יש הצדקה לשלט את השילוט בשכונות אלה בערבית . אולם איזו הצדקה יש לשלט שילוט בערבית בשכונות יהודיות ? רצוי וראוי אולי שהשילוט הכולל ברשות המוניציפלית יהיה בערבית . אך ראוי לחוד וחובה הנובעת מזכות לחוד . לא נראה לי כי הזכות לתרבות של הקהילה הערבית בישראל מחייבת כי במוקדי פעילות של תרבויות אחרות יהיה שילוט בערבית , לא בערים שיהודים גרים בהן ולא בשכונות שיהודים גרים בהן . מבחינה זו נראה לי כי התוצאה הראויה שהיה על בית המשפט להגיע אליה היא לאמץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה , לא כעניין של סבירות , אלא כעניין של זכות ; זכות הקמה לאור אופיו החוקתי המיוחד של המשטר בישראל , הסוטה מהמודל הליברלי ששרטטנו במאמר זה . ( ג ) קידום מפעלים תרבותיים בישראל - מגבלות ליברליות ( 1 ) כללי כפי שראינו , מדינת ישראל מעורבת מאוד במפעלים תרבותיים שונים המתנהלים בקרבה . ראינו כי ישראל אינה נוקטת בפתרון הליברלי לדילמה הרב תרבותית , אך עם זאת יש לה מחויבות עמוקה ( וסותרת לפעמים ) לעקרונות יסוד ליברליים . מחויבות זו אינה נעלמת , ואינה צריכה להיעלם , כאשר המדינה מעורבת במימוש המפעל התרבותי . הנה כי כן , מעורבות משמעותית של המדינה הרב תרבותית במפעלים תרבותיים של הקבוצות הפועלות בה חורגת 150 עובדה זו צויינה על ידי הנשיא ברק ( שם , בע' , ( 418 ועל ידי השופטת דורנר ( שם , בעי . ( 480
|
|
|