|
|
Page:646
בנסיבות כאלה , האינטרס בלשון חייב לסגת , ואילו הזכות לבטא מסר מסחרי , פוליטי , תרבותי או כל מסר אחר צריכה לגבור . התוצאה מתבקשת גם מהכללת המחויבות הישראלית לעקרון הסובלנות" . '" ההדדית הדרושה בחברה פלורליסטית . " "' בפסק דינו של השופט ד' לוין ניתן למצוא התייחסות להצדקה התרבותית של נצרת עילית היהודית . השופט ד' לוין אומר כי צביונה היהודי של נצרת עילית לא יושפע לכאן או לכאן מפרסום בערבית על גבי לוחות מודעות . "התרבות שמקרינה אותה רשות לתושביה ולמבקרים בה" היא העיקר . גם השופט אור שאל באופן רטורי : "האם ניתן בכנות וברצינות לומר שמודעה בשפה הערבית ... יש עמה פגיעה בתושבי נצרת עילית , דוברי עברית , אשר המודעה כלל אינה מופנית אליהם 117 " ? על רקע זה לא התרשם בית המשפט שאם יותר שילוט בערבית בנצרת עילית ייפגע המטען התרבותי של המקום באופן משמעותי . לכן נפסק שלא היה באינטרס הציבורי של העירייה , גם כאשר הולבש באופן לגיטימי , כדי להצדיק את הפגיעה הקשה בתרבות הערבית של אותם ערבים שביקשו להשמיע את קולם בתחומיה . בית המשפט העליון פסל את חוק העזר של נצרת עילית . ( ג ) כיתוב בלועזית על גבי מצבות השפה התרבותית היא שפה שחברי הקבוצה התרבותית עושים בה שימוש בימי חייהם . אולם השפה התרבותית נוגעת במקרים רבים גם בעולמם של המתים . בישראל יש מי שחושב כי שיקולים יהודיים דתיים ולאומיים מחייבים כיתוב בעברית על מצבות של נפטרים יהודיים בבתי הקברות . על רקע זה החליטה חברת הקבורה הגדולה בירושלים ( חברת קדישא גחש"א " קהילת ( "ירושלים לא להרשות כיתוב לועזי על המצבות בבתי הקברות שהיא מנהלת . מדיניות זו התנגשה ברצונה של משפחת קסטנבאום לקבור את יקירתם המנוחה תוך כתיבת שמה ותאריך פטירתה על המצבה בלועזית . המחלוקת בין הצדדים הוליכה לפסיקתו של פסק הדין המרכזי בע"א 294 / 91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום . בפרשה זו קבע בית המשפט כי על החברה קדישא לאפשר למשפחת קסטנבאום לכתוב כיתוב לועזי על המצבה . מבין ההיבטים העיוניים השונים שבהם נגע פסק הדין נתייחס כאן להיבטיו 115 שם , בע' 116 . 210 שם , בע' 117 . 217 שם , בע' . 219 118 ע"א 294 / 91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום , פ"ד מו 464 < 2 > ( להלן : עניין קסטנבאום . (
|
|