|
|
Page:635
יעדים חברתיים . גם כאשר המדינה מבקשת לנקוט במדיניות המעדיפה קבוצה תרבותית מחמת הפליה שיטתית שממנה סבלה ( הפליה מתקנת ) היא נתקלת בביקורת שיפוטית קפדנית . גישת עוורון צבעים אינה מקובלת על הליברליזם המנחה אותנו . המחויבות הליברלית היא לאפשר את המימוש התרבותי הקבוצתי ולספק את התנאים ליכולת מימוש סימולטנית של מפעלים קבוצתיים תרבותיים שונים . מחויבות זו דורשת מודעות לצרכים התרבותיים הקבוצתיים והבנתם . על כן היא דורשת מלדעלי / צבעים , ולא עללדז ; צבעים . מודעות זו לובשת שני ממדים עיקריים : המימד הראשון - מודעות לחוקים ומעשי מנהל שעלולים להכביד על מימוש תרבותי של קבוצות תרבותיות מסוימות . כאשר חוק או מעשה מנהל פוגע במפעל תרבותי , על המדינה לשכנע כי האינטרס החברתי במהלך המדינתי מצדיק את נקיטתו , אחרת הוא ייפסל . הבחינה האמורה מתייחסת לשני פרמטרים . הראשון הוא פרמטר "פנימי" לקבוצה התרבותית , והוא מידת העוצמה של הפגיעה במפעל התרבותי . עלינו לבחון את הדברים מזווית הראייה של התרבות עצמה עד כמה שהדבר אפשרי . ככל שהפגיעה חמורה יותר , כן יגדל הנטל להצדיק את המהלך החברתי הפוגע . הפרמטר השני הוא עוצמת האינטרס החברתי של המהלך . זה פרמטר "חיצוני" לתרבות הנפגעת . ככל שהאינטרס חשוב יותר , כן הוא יוכר כלגיטימי על אף הפגיעה . מלאכת האיזון בין הפרמטרים הללו הינה קשה . איסור פוליגמיה הוכר כאינטרס חזק דיו להצדקת פגיעה בתרבותיות פוליגמיות לאור האינטרס הכולל בכבוד האדם . גם איסור על שימוש בסמים מסוג מסוים הוכר כמצדיק פגיעה בתרבויות אינדיאניות שעשו שימוש בסם לצרכים דתיים . כאשר עוצמת הפגיעה במפעל התרבותי אינה חזקה , ומדובר במהלך של המדינה המשקף אינטרס ראוי , הזכות לתרבות נסוגה במקרים רבים . כך נדחו טענות לפטור ממס בשל טעמים תרבותיים . הקבוצה טענה שתרבותה אוסרת להיזקק לכספי סעד ממלכתיים , ועל כן ביקשה פטור מתשלום מיסים 70 שנועדו לממן את רשויות הרווחה הסוציאליות . 67 ראו את פסיקתו של בית המשפט העליון האמריקאי בעניין . 1 : Peiw 515 i / . s . 200 158 ( 1995 ) Adarand Constructions . c'n לדיון במינוח של המונח , ראו אצל ד' דורנר '' הבחנה משווה ומעמד האשה" עיוני משפט כ > תשנ"ז < . 541 לגישה העדכנית של בית המשפט העליון האמריקאי בסוגיה ראו בעניין Gratz v . BolHnger ( מיום 69 . Reynolds v . U . S . 98 U . S . 145 ( 1879 ) 68 . ( 23 . 6 . 2003 ראו בעניין . Employment Division v . Smith 494 U . S . 872 ( 1990 ) בפרשה זו הגיעה גם השופטת אוקונור , שסברה כי צריך להקשות על המדינה לנוכח הפגיעה בתרבות , למסקנה כי פגיעה זו היא כדין בנסיבות המקרה . . U . S . v . Lee 455 U . S . 252 ( 1982 ) 70 אף על פי שבפרשה זו ציין בית המשפט כי אין הוא
|
|
|